הרבה שאיפות וקצת הצלחות
לפעמים אני תוהה למה אני לא עושה את הדברים שאני רוצה לעשות,
למה אני מודעת לבעיות שלי אבל לא מסוגלת לפעול כדי לפתור אותן.
יש לי כל כך הרבה שאיפות וכל כך קצת הצלחות.
אני ממשיכה לחיות ולצבור חוויות, אני ממשיכה לגדול ולהחליט החלטות.
אבל עדין יש הרגשה שמשהו חסר. משהו כה גדול שבטוח לא אפספס,
ככה אני חושבת לעצמי. אבל בכל הזמן הזה הדבר הגדול הזה אף פעם לא נמצא. אני תוהה איך אתחיל לא לפחד ממה שאחרים חושבים, להתחיל לחיות את הרגע ולהיות עצמי.
אבל למה? מה אני באמת אשיג? אושר לא קיים.
אבל היכולת להיות שלווים עם מה שקורה בחיינו כן קימת.
אולי יום יגיע ואקום בבוקר, ואגזור את השיער, אהפוך לתלמידה טובה, אלבש מה שלטעמי בלי לחשוב אם מישהו יסתכל בעין רעה ואומר מה שבאמת יושב על ליבי. אולי יום יגיע וכל זה יקרה.
תגובות (2)
מזדהה עם הטקסט. עברתי ועדיין עובר תהליך ארוך כדי להפטר מהמחשבות האלה. אני לא יודע להסביר איך, אבל בדברים מסוימים זה מצליח. אני מקווה שתמצאי את הדרך שלך.
תודה. אני מאוד מעריכה את התגובה הזאתי.