השמועות

היא נכנסה לחדר ועל פי הבעת פניה ידעתי כבר מה היא חושבת ומה היא רוצה לשאול
"אנחנו באמת חייבים לעבור על זה שוב "שאלתי מטוח
"השמועות לא מפסיקות" היא אמרה וחבקה את גופה
"אז תני לשמועות להיות ,למה זה צריך להשפיע עלינו"
"אתה יודע למה השמועות האלו הופכות אותי ! לעוד אחת ,עוד אחת מהמליון שהייתה איתן ,האם זה מה שאני בשבילך ?! " אמרה וישרה מבט לעברי היא הייתה כול כך יפה גם כשהיא כעסה אבל לא העזתי לומר לה זאת באותה הסיטואציה.
"למה את חייבת להאמין לכול מה שאת שומעת ,את יודעת שיכול מאוד להיות שחלק גדול מהשמועות מופרחות"
" 'חלק' רק 'חלק' ומה אם כול אלו שלא מופרחות ?! "
"…אני לא ישקר לך …יש כמה נכונות אבל את צריכה לזכור שכול אלו קרו ליפני שהכרתי אותך…"
"היא הייתה יפה מימני…היא הייתה זמרת" שאלה והשפילה מבטה
"היא לא חשובה כרגע ,את עולמי את לא מבינה ! "
"לא אני לא מבינה …לפי מה שאומרים…הדברים ששמעתי …אני לא יכולה לדמיין אותך עושה אותם או אומר אותם ,מה אני אמורה לחשוב עלייך עכשיו …אני בכלל מקירה אותך"
"בטח שאת מכירה אותי ,אני אדם שונה עכשיו ,אני לא מבין איך את לא רואה "
היא שתקה התקרבתי אליה והיא התרחקה ממגעי
"אני מרגישה כזו טיפשה כזו מחוללת וחסרת חשיבות ,כולם שם אומרים לי 'אז את הבחורה החדשה שלו ,כאילו …כאילו …אתה יודע! נימאס לי מזה ,כול הבחורות ,דוגמניות וזמרות וצירות וסטודנטיות ואפילו נערות תיכון! ,אז אני חוזרת ושואלת מה אני בשבילך ?!"
הוא התיישב על המיתה ואחז את ראשו בין ידיו "אני אוהב אותך ,האם זה לא מספיק ? ,למה חייבים לסבך את הכול? אני אוהב אותך את מוכנה לקבל את זה כבר! מה משנה לך מה כולם אומרים, אני יודע שאת אוהבת אותי נכון ? "
"…אני אוהבת אותך…" אמרה ופרצה בבכי