אנאבל שקיירוב
כתבתי את זה ב- 12\04\02
בקימור בשעה חמש בבוקר ו-43,44 דקות אני ערה עכשיו ואני לא יושנת . 30 :05:43

התעלומה המסטורית פרק 2

כתבתי את זה ב- 12\04\02
בקימור בשעה חמש בבוקר ו-43,44 דקות אני ערה עכשיו ואני לא יושנת . 30 :05:43

כמה אנשנשים אני אבקר היום כבר?
כשהייתי בפתח הדלת של חברתי ליאורה התלבטתי,לצלצל בפעמון,או לא לצלצל בפעמון,זאת השאלה!
דיקלמתי בראשי:'צעד קטן לפעמון,צעד גדול לחקירה!'
לחצתי על הזמזם הזה,משזה לא היה.
ליאורה(שזאת חברתי) פתחה לי את הדלת.(כצפוי)
"היוש נינוש! מה נישמע?" שאלה אותי ליאורה.
"אני בסדר ליאורה רציתי להראות לך משהוא שמצאתי באיזשהו שדה,"
"אז תראי ,נינוש" אמרה ליאורה(ליאורה אהבה מאוד את הכינוי שלי ככל הנראה).
התכוננתי להראות לה את המחברת ו..אופס….שחכתי את זה אצל רוי.
"אין לי את כל הסמן שבעולם נינוש….סתם יש לי נו ניטה מה רצית להראות לי?" שאלה ליאורה.
"אממ…..שחכתי את זה….בבית?" אמרתי ושאלתי באותו הזמן.
"טוב ניראה לי שאני אלך הביתה" אמרתי לליאורה פתחתי את הדלת,ויצאתי,שיואו,איזו שיחה "ארוכה" הייתה לי אם ליאורה.
טוב ,מקסימום אני אלך אל רוי מחר אין לי כוח עכשיו ללכת אליו אחרי הדרך הקשה שעברתי.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך