התעלומה המסטורית פרק 5

מהפרק הקודם:
הורדתי את נעליי והתיישבתי על הכיסא שבחדרי,חשבתי,מי זה היה אותו אלמוני שהתקשר אליי אתמול?
פרק 5
רציתי להתקשר אל רוי אך הוא לא ענה לי,הייתי משועממת,רגע! אני יכולה ללכת לחברתי, ליאורה התקשרתי לחברתי:
"הלו ליאורה?"
"היי נינוש!"
"היוש ליאורה,תגידי אני יכולה לבוא אלייך?"
"בודאי! אני אחכה לך! כמה זמן ניראה לך שיקח לך להתארגן,אפרופו,למה את לא הולכת לרוי?"
"אהה,הוא לא בבית כבר צילצלתי לו בפעמון ואף אחד לא ענה לי" עניתי.
"טוב אז כמה זמן יקח לך להיתארגן?" שאלה.
"מקסימום 5 דקות"
"אהה,נינוש בא לך שניפגש ברחוב האורן? זוכרת? אז כשהיינו ילדות היינו נוהגות להיפגש שם בגינת המשחקים"
"כן,אילו זכרונות" עניתי.
"טוב ביי!"
"ביי"
ניתקתי את הטלפון יצאתי החוצה נעלתי את הדלת,ולקחתי את האופניים והתחלתי לרכוב לכיוון רחוב האורן וזיכרונות התחילו להציף אותי.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך