זה לא יוצא לי מהראש :((

אני צופה בך יום יום ,
כשאני עוברת לידך גופי רוטט ,
כשעל פניי יש קו תמים ,
על פרצופך הוא תמיד מתעקל לחיוך ביישן ומתוק ,
שגורם לי לצפות ,
וישר לצחוק בקול .
כואב שככה הם החיים ,
לא נהיה ביחד ,
אבל תמיד נהיה קרובים .
אני תוהה לפעמים אם אתה חושב עלהחיבוק ,
החיבוק שהרס לי את החיים .
כי מאז ,
אני פשוט לא מצליחה לשכוח אותו .
כל מה שאני רוצה זה רק עוד אחד כזה ,
אך שנינו יודעים שהחיבוק הזה עוד לא יחזור .
אולי זה אגו ,
אולי זה פחד ,
אולי אני פשוט מנסה להראות לך שאני כבר לא מעוניינת .
אבל תמיד אדע בתוך תוכי שאני כן .
אני אוהבת אותך ,
ואני לא מצליחה לשלוט בזה ,
תמיד ידע שאפגע ,
גם שאמרת שאתה לא אחד מהם ,
ואפילו ראיתי את זה בעיניי ,
אז כנראה שטעיתי ,
אתה לא האחד .

:/