Galoosh
בבקשה תעזרו לי!!! :,(

זה ממש חשוב. זאת עזרה. זה דחוף. בא לי למות.

Galoosh 23/05/2014 664 צפיות 6 תגובות
בבקשה תעזרו לי!!! :,(

לא הצלחתי להירדם בגלל סדרה שראיתי.
עשיתי עליה מרתון.
ואז בבוקר…
אני מרגישה כאבים כאלו ואת הסדרה כאילו בתוכי.
וזה כאילו לא נשלט ומתפרץ…
וכואב…
ואני יודעת שזה לא אמיתי אבל הסדרה כאילו חרוטה במוח שלי.
כאילו גם אני איזה 'מיועדת' מעפנה.
אני חייבת עזרה.
מה לעשות?!
זה מפחיד אותי.
זה יעבור.
אבל כרגע… מה לעשות?!
אמא אמרה לי לראות סדרה שהיא לא מפחידה או משהו.
אני מתחילה לראות עכשיו.
אני בספק עם זה יעזור.
הלוואי.
רק תענו לי.
אפילו שאולי תחשבו שאני משוגעת.
אבל זה מפחיד וזה אמיתי.


תגובות (6)

פשוט… תנסי לחשוב על דברים אחרים.
תיפגשי הרבה עם אנשים, כשזה קורה לי אני מבלה ימים שלמים עם חברות שלי כדי לשכוח.
ובסופו של דבר זה יישכח.
נגיד כשקראתי את הארי פוטר וחדר הסודות נורא פחדתי כל הלילה שאני אלך לשירותים והעיניים שלו יביטו בי מהחדר של אח שלי ויהרגו אותי אבל הדחקתי את זה הצידה ועם הזמן הפסקתי לחשוב על זה.

23/05/2014 07:23

    אבל זה כאילו בתוכי.
    אני מנסה לא להתייחס.
    אבל כואב לי מלחץ

    23/05/2014 07:40

תראי החממה, את כל הפרקים.
ואז תראי את כל הפרקים של אווטאר אנג,
ואז קצת גרווטי פולס.
זה יעבור.

23/05/2014 07:49

לי זה קרה כשהייתי בפולין כל הזמן חשבתי על מה שראיתי משרפות ובמיוחד הר האפר פחדתי להירדם בגלל אז מצאתי שיטה ראיתי אנימה במחשב ודווקא בכיוון אהבה וזה עזר לי קוראים skip beat משהו מצחיק טילים ושכחתי :) תנסי.

23/05/2014 08:04

היי, אני מכירה את ההרגשה הזאת, אפילו מאוד.
כשהייתי קטנה הייתי שרופה על החולמים, והיה להם במלונה מרתף, ודרכו הייתה מנהרה ש… עזבי לא משנה. בקיצור החדר שלי בקומה התחתונה בבית וחצי שנה לא העזתי לרדת לשם ישנתי עם האחים שלי והרגשתי כאילו כואב לי בדיוק כמו שכואב לדמויות בסדרה.
עכשיו- מה עשיתי?
התחלתי לקרוא סדרות אהבה, סדרות לילדים קטנים ולא מתח או אימה. התחלתי גם לכתוב סיפורים ארוכים כדי להוציא את הכאב שלי ( אני עדיין עושה את זה, גם אם אני כבר לא מפחדת ) . הייתי יוצאת לריצות בישוב שלי כדי להוציא את זה מהראש, הייתי הולכת לחוגים האהובים שלי ונשארת שם הרבה, הייתי מתפרעת על הטרמפולינה הענקית שלי, הייתי הולכת לחברות המון ולגני שעשועים וללונפארק ולכל מני מקומות כיפיים. אחרי שהשכחתי את זה מהראש התחלתי לנסות להאבק בזה, הייתי נכנסת לכל מני מקומות מפחידים המון פעמים עד שהתרגלתי ולאט לאט הייתי חוזרת לישון לבד בחדר שלי. ( חייבת לציין שאת כל האפשרויות שנתתי אני עושה גם סתם כשאני צריכה לפרוק עצבים או כאב )
נ.ב. כל הקטע הזה של להרגיש " מיועד\ת " גם אני הרגשתי ככה, זה קורה כשצופים בסדרה אחת המון המון המון ומסכימים לוותר על כל מני דברים ( שעות שינה ) בשביל לראות אותה. זה קורה גם עם ספרים, סרטים, וכו'

מקווה שעזרתי,
יובי3 3>

23/05/2014 10:35

ממש עזרתם לי. ממש תודה ^~^

23/05/2014 17:14
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך