זה רק מה שהם חושבים-המשך פרק 2 יש חלק מיני תהנו

"תום! מה אתה עושה כאן?" שאלתי בחיוך רחב וחיבקתי אותו. "עברנו לגור כאן." הוא אמר בחיוך ואז משך אותי הרחק ממנו. "את נהיית אפילו חתיכה יותר עכשיו!" הוא אמר. חייכתי בשובבות. "השתדרגתי בהרבה מאוד דברים," אמרתי בקול צוחק. "אוקיי. אז עמית, זה תום, ידיד ויזיז. תום זאת עמית. חברה חדשה." עשיתי את ההכרות במהירות. "היי," עמית אמרה בביישנות. "ומה אני, כבד קצוץ?" שמעתי קול סרקסטי אומר מאחורי תום. "יואב!" קראתי בשמחה וקפצתי עליו בחיבוק. גם הוא היה ידיד ויזיז. "היי במבי!" הוא קרא והניף אותי בחיבוק בחוזקה. "אנחנו יכולות טרמפ?" שאלתי. תום הנהן. "טוב, אני חיב ללכת לארגן את הבית החדש, אז נתראה במסיבה שלי הערב!" הוא קרא ונסע עם עמית. הובלתי את יואב לבית הגדול והוא התיישב באנחה על ספת העור השחורה והגדולה. "אתה רעב?" שאלתי. "תלוי באיזה הקשר של רעב את מתכוונת," הוא אמר בעיניים עצומות ובחיוך ממזרי על פניו. "למרות שאני אשמח לקצפת," והא הוסיף ופתח את אחת מעיניו. צחקקתי והתיישבתי עליו בפיסוק. "לא רוצה, אני אצטרך להתקלח שעות אחרי זה!" קראתי ונישקתי את עצם הבריח שלו. "אני אוכל לעזור לך עם זה," הוא אמר במלמול. פגשתי את שפתיו ובמהרה הנשיקה הפכה לסוערת. ידיו המיומנות הורידו את הגופייה שלי במהרה, והשתעשעו עם הסוגר של החזייה כשהורדתי את חולצתו. הוא נישק אותי בצוואר וירד לאט לאט למטה…. נאנקתי והדבקתי את פי אל פיו בתשוקה. שכחתי איך הוא הדליק אותי מהר. התרטבתי לגמרי, והייתי צריכה אותו, דחוף. לשוני שיחקה עם לשונו בזמן שפתחתי את הכפתורים של הג'ינס שלו במהירות. הוא עזר לי ובמהרה היינו שנינו רק בבגדים תחתונים, ויכולתי לראות ולהרגיש את הזקפה הגדולה שלו. הוא גנח ומעך אותי על הספה, פותח במהירות את החזייה שלי ומנשק את שדיי. הוא נשק קלות ואנחה פרצה מפי. הוא נישק את הטבור שלי וכל כך רציתי שהלשון שלו תרד יותר למטה… הורדתי במהירות את שני הבגדים התחתונים של שנינו ואז נפרדתי ממנו בחטף. "קונדום," אמרתי בשקט. הוא לבש אותו במהירות ואז המשיך מאיפה שהוא הפסיק, מעביר את לשונו על איברי הרטוב. "כן… כן, ככה!" לקראת המשפט צעקתי, וכבר הרגשתי את האורגזמה נבנית בתוכי. לא רציתי לגמור כל כך מוקדם, אז משכתי את ראשו של יואב אליי ונישקתי אותו נשיקה רטובה. הוא מישש את גופי והעביר ידיים חלקות מדי על ירכיי. בערתי מהרצון להרגיש אותו בתוכי, וניתקתי אותנו, שפתינו נוגעות-לא נוגעות. "תיכנס," לחשתי לו. הוא חייך ונכנס אליי. גנחתי ונצמדתי אליו ביתר עוז. וככה זה המשיך…..
"ביי!" קראתי ליואב ונפנפתי בידי. הוא החזיר נפנוף וחיוך. זה היה *טוב*. עליתי וקפצתי על המיטה בעייפות. זה היה יום ארוך. עיניי רפרפו כמה פעמים ואז נעצמו, ושקעתי בשינה עמוקה…"….you! you one and only! I promise some worthy" זעק הטלפון שלי את השיר המעלף הזה של אדל. התנערתי ועניתי לטלפון בישנוניות. "הלו….?" שאלתי בקול צרוד משינה ושפשפתי את עיניי בידי הפנוייה. "במבי! את באה למסיבה או מה? היא התחילה לפני פאקינג חצי שעה!" זעק קולו של תום מהצד השני של השיחה. "מה..? אה! כן… אני אבוא, עשר דקות אני אצלך." הקול רטן משהו ואז ניתק. התאפרתי במהירות ולבשתי שמלה אדומה עם מחשוף עמוק שמגיעה עד הברכיים עם X בשרוולים מאחור. נעלתי עקבים אדומות ודחפתי כל מיני דברים לתיק. נכנסתי לאוטו ונסעתי לכתובת שתום נתן לי. יצאתי ועברתי בחיוך על פני בני הנוער השיכורים שמסביבי. "היי, ליהיא. מה קורה?" שאלה עמית, מהממת בשמלה הכחולה הסטרפלס שקנינו לה ונראית נבוכה לגמרי. "היי, מתוקה! מה קרה? לא מצאת את תום ויואב?" שאלתי. היא נענעה בראשה לשלילה. הובלתי אותה לבפנים והצגתי לה בגאווה את תום לוקח שוטים במטבח, נראה מחוק לגמרי. "בואי לרקוד!" צחקתי לה ותפסתי בידה. הלכנו וישר התחלתי להזיז את הגוף בתנועות פרועות, מתאימה את עצמי לקצת של המוזיקה. ברור שהעדפתי את אדל על פני הזבל הזה, אבל כל טיפה של כבוד עצמי ובושה כבר נשטפה הרחק-הרחק ממני, אז המשכתי לרקוד. עמית פשוט עמדה, נבוכה ברמות. כעבור כמה זמן הבנתי שזה לא הולך להשתנות, ופשוט לקחתי אותה למכונת והקפצתי אותה הביתה. מזל שלא שתיתי. נכנסתי לביתי והחלפתי לג'ינס משופשפות, אולסטרס לבנות, חולצה רפוייה סגולה מנצנצת וסווטשירט אפור. לקחתי טלפון וסיגריות ויצאתי, הולכת קצת ואז מתיישבת על גדר לבנים נמוכה. הדלקתי סיגריה ושאפתי לתוכי את העשן המרגיע והקטלני, ואז נשפתי אותו החוצה, מכתימה את השמיים השחורים והצלולים בערפל קטן. ואז שמעתי קול ירייה וחלקיק שנייה אחרי סכין לוהטת של כאב ננעצה בין שכמותיי, גורמת לצווחה של כאב לחמוק מבין שפתיי. נפלתי עם הפנים למדרכה. קוות ריצה נשמעו ומישהו הרים את ראשי בעדינות אל אורה הצהוב של מנורת הרחוב ואז מלמל: "שיט!". הדבר האחרון שראיתי היה זוג עיניים שחורות מנצנצות, ואז התחלתי לפרכס ולצרוח בכאב על המדרכה מוצפת הדם. הדם שלי.