חיוך עצוב
אני כבר שבור, אותי אי אפשר לתקן, אני לא יכול להירפא, החיוך שתמיד עלה על פניי היה שקר. כל הבדיחות? הם רק היו מסכה בישבילי לחיים טובים יותר, אני מקווה שגם אתם תירגישו את זה, שגם אתם תחייכו כמוני חיוף עצוב ועייף, זאת לא הרגשה נעימה, אבל בהחלט משחררת. אתם כבולים ללא ידיעתכם, שבויים בידי שקרים, אבל אתם לא לבד, כולנו נולדים כך, הלב שלי, הגוף שלי, משוחרר ונינוח. חיוך נח על פניי, חיוך של סבל, אבל חיוך של אמת. אני לא רוצה להיות עוד פעם שלם, לא עוד פעם הרגשת שקר, אני רוצה להישאר שבור. זאת הרגשה ניפלאה, כאילו חומות הקיפו אותך, אבל הם התפרקו. אני שבור ועייף, זאת הרגשה של מוות, אני מניח. אתם הייתם כבולים בחברה, אני מניח. אתם כל כך רוצים להנות נערצים, או בעלי חברים, זה השקר שמניע זאת. האמת תמיד כאן, פשוט חסמתם אותה. שום דבר לא יכול לרפא אותי, משוגעים – הם יודעים זאת. אני חצי שבור, יש לי יותר מדיי סודות ליפרוק – אבל אין דבר שיגרום לי לעשות זאת, אני מיצתער שאתם מרגשים שמחים, אתם לא כאלו, אני סיפרתי בדיחות בישביל לנסות לשפר את חיי, אני ניסיתי להיות אופטימי, ניסיתי לעשות הכל בדרך הקלה. אני מניח שאתם אומרים ״משוגע״, אך יום יבוא ופשוט תחייכו כמוני, חיוך שקט, חיוך עייף, חיוך עצוב…
תגובות (27)
דיייייייייייי! אסור לך להשבר מהחיים בגיל 9!
אני שבור נפשית – כאילו, קשה מאוד להבין את זה… אבל דבר לא נישאר לנצח, וצריך להנות מההווה, ואל תידאגי, מצבי לא חמור, אני רק מיואש מהחיים. (זה לא נורא כמו שזה נישמע, ולא זה לא אומר שאני יתאבד, יש לזה משמעות אחרת)
זה הטקסט הבשלישי והרצוף על כך שאתה עצוב
שוב, פסיקים ואנטרים. אני משוועת להם.
דבר שני, הייתי שמחה אם היו יותר אנשים שכותבים "הן" ולא "הם" ו"אתן" ולא "אתם" וכדו' אבל כנראה זה קרב אבוד מראש.
ולמה אתה כזה מדוכא? בא לי לספר לך בדיחה.
ובאמת שאתה לא רוצה. אני גרועה בבדיחות.
אלוש.
תקשיב מיד.
קשה לזכור שאתה בן תשע.
רק בן תשע!
מה זה, כיתה ג׳?
לא נשברים בגיל כזה!
לא חושבים על דברים כאלה בגיל כזה!
לאן נעלמו הימים שבהם גולת חייהם של בני התשע הייתה מייפל סטור והדג נחש?
ואיפה הדברים הפילוסופיים-חידתיים שלי?
אתה בטוח לא בן 14 ממורמר שחזר בטיימשין לגיל תשע כי זו הייתה התקופה התפאורה שלו?
אני באמת חושבת שהוא סתם אומר שהוא בן 9.
זאת שבירה של סוג של מחלה נפשית קלה, לפי מה ששמעתי. אז השבירה זמנית. כבר שמעתי על מיקרים כאלו, ואני לא יתאבד אם את חותרת לזה.
הייתה לי חברה ששקעה בדיכאון עמוק.
היא לא יצאה מזה.
זה מפחיד אותי, ילד.
היא באמת הייתה החברה הכי טובה שלי.
ויש הרבה ששקעו בדיכאון ויצאו מזה. תחשבי על זה ככה.
רואים שאת מסתכלת על חצי הכוס הריקה
אתה כולה בן 9!
אני לא אוהבת את זה שאתה אומר שאתה רוצה שגם אנחנו נחייך חיוך עייף כזה.
רק שתדע, כל אחד מאתינו חווה קשיים, כל אחד מאיתנו שומר סודות, כל אחד מאיתנו מרגיש בשלב מסוים שהוא מתפרק. אתה לא היחיד. -.-
תקשיבי, תקשיבו ליתר הדיוק, אני הימצא בסוג של מחלה נפשית, (אני דיי בטוח ממה שהבנתי) אני עדיין לא יודע מה לעשות בנוגע לזה, אני לא יודע אם אני צריך להיות בחברה או ההפך, להחלים ללא חברה. השבירה הזאת היא שבירה של זמן, אני מעריך את הכעס והצעקות האלו, באמת. אבל זאת גם הרגשה טובה, וגם לא. אתם לא יכולים להבין… אבל אני מעריך אתכם, ככל הניראה אני יהיה יותר שקט, הכל עניין של זמן.
אני מניחה הפרעה נפשית ולא מחלה נפשית…
אני מסוקרנת לדעת איזו אבל אני אכבד אותך כמובן.
בכל מקרה, אם אתה לא בטוח אתה יכול ללכת לפסיכולוג או משהו ולהתייעץ איתו (לגבי ההפרעה הנפשית).
מקווה שתתעודד, יש לך סיבה לשמוח! אתה בן אדם מדהים ויש לך לב טוב. דבר שלהרבה אנשים אין לצערנו
גיל תשע זה כיתה ד'.
או במקרה שלי, כיתה ה' (.____.)
תלוי מתי נולדת.
בכיתה ה׳ הייתי בת 11.
את בטח נשארת בגן עוד שנה כי נולדת בין החודשים סמפטמבר לדצמבר. אני לא נשארתי, ולכן אני קטנה לכאורה מכל הילדים בכיתה שלי בשנה.
אני עכשיו בת 11 בעוד חודשיים בת 12 ועכשיו אני מסימת ו'
בערך חודשיים
איך אתם יודעים שהוא בן 9?
הוא אמר
אני מבינה את הכאב שלך
יש כל כך הרבה אנשים מזויפים בעולם שאתה לא יודע במי לבטוח
תיקח עצה ממני, תסתכל קדימה ותנסה לראות את האור בקצה המנהרה
לא משנה כמה חשוכה ומפחידה המנהרה נראית
תמיד יש אור גם אם הוא קטן ועמום הוא יגדל ויהיה בהיר יותר
עד שהוא יציף אותך ואתה תרגיש אמיתי לגמרי
זאת לא שבירה מהסוג הזה, אבל בהחלט אחת מהבעיות שיש לי.
לצה להתעסק בגיל? נרי בכל גיל ניתן להישבר. ואל תדאג כל גבר עתידו להסתיים, כמו החיים. גם המחלה תיגמר מתישהו והכל יהיה בסדר. מאחל לך בהצלחה.
תודה…
אני ממש לחוץ מכל העניין!!! יהלי דיי להלחיץ אותי בכך שזה לא יגמר!!!! אני צריך כזרה… אני מפחד… אין לי שום כוונה להישאר בכזה דיכאון!!!! סליחה על הטירוף, אני מדוכא…
זה שנקרו בדרכך הרבה דברים מדכאים, לא אומר שאין דברים טובים. זה אומר שעוד לא ראית אותם עדיין. ואם לא ראית אותם עדיין – אז ייתכן והם רבים בהרבה מהדברים המדכאים ואתה פשוט עוד לא יודע.
לא קטע נעים לקריאה!
עצם העובדה שכתבת כזו פיסקה רק מוכיחה כמה יש בך כוחות להתמודד עם דברים בחיים (לפחות לדעתי).
רחמים עצמיים לא יעזרו, ולפי דעתי יש המון דברים שכתבת ובעצם אתה משקר לעצמך בכתיבתך אותם אבל אני לא אכנס לזה כי יכול להיות שאני סתם טועה.
אני לא חושבת שאתה צריך לעשות הצגות, לשים מסכות או לספר לעצמך בדיחות אלא לנסות להבין איך להתמודד עם דברים שאתה עובר בדרך הכי טובה שיש ובאמת להיות אופטימי ולא רק לנסות.
מאחלת רק כל טוב!:)