חייי הכיתה שלי -חלק א-

במקום לחרפן לכם על הסבר ענק מה קורה בכיתה שלי אני אסביר בקצר:
אצל הבנות: מקובלות ולא מקובלות
אצל הבנים: פסיכיות ענקית.
איך הכל התחיל?:
אמצע כיתה ב'
קרירות וחמימות קטנה עלתה בכיתה.
היינו מסוגרים לפי קבוצות בהתחלה.
עד שהמורה (מורן) עשתה לנו סדר של האות ח' בשולחנות.
אז הבנים היו מצד אחד והבנות.
בגלל שהיה לנו 16 בנות.
אז הייתה קבוצה של 8 בנות. הן התחילו לדבר ולדבר ולדבר ולדבר…
עד שהתחיל כל הקטע של: "חיים שלי" "י'נסיכה שלי" "אני מאוהבת בך!!"
"נשיקותתתתת" וזה רק כיתה ב' !!!
והשמונה בנות מי הן? המקובלותתתתתתתתתתת
הייתה עוד קבוצה של 8 בנות, שאני אחת מהן.
ומה היה שם? חצי לימודים וחצי לדבר.
אבל אנחנו דיברנו כרגיל עם מעט צחוקים.
ואז נחשבנו לחנוניות לא מקובלות מטומטמות שמנות.
והבנים? מה איתם? הם היו 14 בנים. ומה איתם?
כמו כל בנים ביסודי.
אז עכשיו נעבור לחיי הכיתה האמיתים (כיתה ה' ההווה)
" היי מי פו?? " אמרה את הבנות המקובלות בוואצאפ
" אני חיים שלי!!! "
" י'מהממת שלייייי שלי אני מאוהבת בך עד שמיים! "
" נשיקות ♥♥ "
" אולי תפסיקו עם הפוצי מוצי המכוער מוות שלכן !!!! " אמרתי.
וכך זה המשיך……………………….
ההמשך: קללות, עצבים, "את תעברי למורה" וזה….
בכיתה: שונאת אותך, את תקבלי חרם (זה לא קרה כי הבנים שונאםי את כל הבנות אז אין קטע לעושת חרם)
המשך יבוא.