חיים חדשים-פרק 1- נסיון

הוא נכנס אלינו במבט קודר ומפחיד, לא הסתכלתי עליו יותר משתיי שניות כדיי שהוא לא ישים לב אבל הוא שם לב, הוא הסתכל ישירות עליי והלך לדבר אם האדון שלי. שמעתי את האדון שלי אומר שאני לא מרוכזת בעבודה ושקנייה שלי תהיה בזבוז זמן לכולם כאן והמליץ על משהי אחרת "היא תהיה מאוד יעילה, הרבה יותר מהשנייה" אבל האיש התעקש שהוא רוצה לקנות רק אותי ושאל בת כמה אני "היא בת 12 אבל אני ממליץ לך לחשוב שוב על זה, היא תהיה נוראית בתור משרתט" אבל האיש הזר התעלם מהאדון שלי וניגש לראות אותי, הוא היה לבוש מעיל ארוך וחום וכובע חום שהסתירו את רובו אבל ראיתי את מבט הרחמים שבעייניו הכחולות כמים. "דאינה! בואי לפה מיד!" האדון ציווה לעברי הגעתי והישתחוותי לפניו, הייתי טיפה מבוהלת אבל כבר הייתי רגילה, פעם בחודש היו מגיעים אנשים קונים ומחזירים אותי אחרי יומיים, בדרך כלל כי לא הייתי מרוכזת או שלא עשיתי עבודות כמו שצריך או סתם בגלל שהמרדנות שלי עצבנה אותם ולא נעלבתי, האמת שדיי שמחתי שהם מחזירים אותי כי כל בוס שהיה לי היה רק יותר קשוח והיה מכה אותי יותר, לא חשבתי שזה יהיה שונה הפעם, טעיתי. האיש הביא לאדון את הצ'אק ותפס אותי ביד. האחיזה שלו הייתה חזקה אבל לא חזקה במטרה להכאיב אלה חזקה במטרה שאני לא אתנגד. הוא הכניס אותי למכונית שלו ונסע משם אחרי בערך עשר דקות של שתיקה הוא שאל "איך קוראים לך ילדה?" עניתי לו שקוראים לי דיאנה והוא ענה "קוראים לי טוני, אל תפחדי, אני לא רע, אני סתם מפחיד, ואני לא מתכוון להחזיר אותך אבל גם לא להתעלל בך" הוא הסתכל בי במראה של האוטו שלו ונראה לי שהמבט המובלבל שלי הסביר מה אני חושבת "למרות…" הוא המשיך "שלא אני קניתי אותך, קניתי אותך בשביל חברה, קוראים לה קרול והיא לא יכלה לבוא בעצמה את תביני כשתראי אותה" שתקתי וגם הוא שתק ככה הייתה שתיקה בערך חצי שעה ואז האוטו עצר מול בניין קומות, "בואי" הוא אמר באתי אחריו ונכנסנו לתוך הבניין עלינו שתי קומות ונכנסנו לאחת הדירות בפנים עמדה אם הגב אלינו אישה עם שער בצבע זהב מכנסיים ארוכים ושחורים עד למטה וחולצת בטן בצבע צהוב. "אוקי רק, רק אל תבהלי טוב? אני עכשיו יסתובב אליך ואת תראי את הפנים שלי אבל אני מבקשת שלא תבהלי " האישה אמרה בקול מבוהל ולחוץ "בסדר" אמרתי 'להבהל? כאילו מה את הג'וקר? מה כבר כל כך מבהיל בפנים שלך?' חשבתי. היא הסתובבה אליי לעט לעט ואז ראיתי את זה,