חיים חדשים-פרק 2
למחרת:
התלבשתי לבית ספר בבגדים די נוחים,כי כמו שאמרתי אני גם ככה לא כל כך מקובלת אז אני לא צרי להתגנדר או משהו.
הגעתי לבית הספר והתיישבתי מאחורה.
לא כל כך אכפת לי איפה לשבת כי אני גם ככה לא כל כך מצליחה בלימודים.
גברת אנדרסון המורה לספרות הגיעה לכיתה.
היא לימדה אותנו משהו ומיד אחרי כן ביקשה מאיתנו להתחלק לקבוצות של עשרה ולעבוד.
חברה שלי נלי שאלה:״רוצה נעבוד ביחד?״
״כן״אמרתי ״רק עם מי?״
״בואי למקובלים,ביקשתי מהם שישמרו שתי מקומות״אמרה נלי.
נלי היא בין המקובלים,ולכן היא יכלה לעבוד ולהסתובב עם מי שהיא רוצה.
הגענו לשולחן המקובלים וקריסטי מלכת הכיתה אמרה:״מה באמת?נלי אנחנו צריכים לעבוד איתה?״
נלי אמרה:״כן איתה!נו באמת קריסטי.היא רק רוצה לעבוד איתי ואני עובדת כאן.אז אם תעיפו אותה יהיה חסר לכם אחד אז אין לך עוד ברירה נכון?״
״אוף נכון!״מילמלה קריסטי.״שתעבוד איתנו כבר,אבל חסר לך שתעשי לי פאדיחות ולריה!״
הנהנתי בראש ולא אמרתי כלום.אני די מפחדת מקריסטי.
התחלנו לעבוד,לא כך כך עשיתי משהו אבל ניסיתי לדבר כמה שפחות.כל מילה מיותרת שלי וקריסטי יכולה להעיף אותי מהשולחן.
****
מיד נשמע הצלצול שאומר שהתחילה הפסקת האוכל.
בגלל קריסטי היה לי מצב רוח רע ונלי החליטה שנשב לבד ונדבר.נלי באמת חברה טובה,למרות שהיא מקובלת.
אני ונלי לקחנו אוכל ומצאנו שולחן ריק בפינת הקפיטריה.
התיישבנו שם ונלי אמרה:״אל תתייחסי לקריסטי.היא מדברת ככה כדי להישמע קשוחה ובטוחה בעצמה.את לא צריכה להיפגע בגללה״
״את צודקת.״אמרתי.
לא הספקתי אפילו להתחיל לאכול ופתאום נכנסה גברת אנדרסון וקראה לי.
׳מה עשיתי?׳חשבתי לעצמי.
הלכתי אליה,מפוחדת ולא מבינה מה היא רוצה ממני.
תגובות (2)
היי סופרת! הסיפור שלך ממש מעניין, מסקרן לראות איך תפתחי אותו. אני מציעה לך להאריך את הפרקים ככה תוכלי לפתח את העלילה טוב יותר ודמויות חדשות לא יכולות להזיק! =)
בהצלחה בהמשך! 3> נעמי.
תודה רבה :)