חיי מש׳ פרץ פרק 1

רועי הקטן ישב על הכורסא הצהובה ושיחק באקסבוקס, עד כאשר שמע את הדלת ניפתחת עם קול רקיע שמודיע כתמיד – דור לא הצליח בחיזוריו אחר עדי, נערה בה הוא מאוהב. לא ניראה כי לרועי מזיז העניין, והוא סך הכל שאל מתוך נימוס ״הכל סבבה?״, ״הלוואי״ השיב דור בכעס. ״היי דור, איך עם עדי?״ שאלה נתי כאשר ירדה מחדרה, מחזיקה ספר עבה כריכה בידה השמאלית, דור רק התיישב בכעס על הספה השחורה הקרובה אל החלון, משם היה ניתן להשקיף קצת על העיר תל-אביב. ״לא טוב״ הבינה נתי, ״לא נורא פעם הבאה ילך לך, אה?״ אמרה דיאנה כאשר הופיעה מן המיטבח, מנסה לעודד אותו קלות. ״אני ינסה מחר, פעם רביעית גלידה?״ שאל ביאוש מעמיק דור, שעדיין לא התייאש מהנערה האהובה עליו, שמקווה שיום אחד תענה לקריאותיו הנושעות של חיזוריו. ״אומרים פעם שלישית, לא?״ שאל רועי, ״שיניתי לרביעית, מתוך יאוש״ ענה דור. ״0:45 בלילה, למיטה רועיקוש״ אמרה נתי וחטפה מידיו של רועי את שלט האקסבוקס הצחור, רועי נאנח ועלה במדרגות העץ הקרקשות לעבר חדרו. ״גם אני עפתי לישון״ אמר דור ועלה אחריי רועי. נתי ודיאנה משכו כתפיים, ״סרט?״ שאלה דיאנה, ״אני יכין את הפופקורן, טוב?״ ענתה עם חיוך ממזרי…

…. בוקר 8:00

דור הזמין את עדי אל ביתו, שם תכנן לה הפתעה, שיש סיכוי ותודיע אותו מין היאוש. עדי הגיע בשעה המתאימה, ושאלה, ״כן? מה עושים?״ חסרת סבלנות, ״אממ יש לי משהוא בישבילך, חכי כאן!״ ודור החל לבידוק את כיסיו והחל להסמיק למקרה הפדיחה, עדי גלגלה ענייה. רועי הקטן התפרץ אל המקום ורטן לעצמו ״אני עושה את העבודה השחורה כאן?״ ורץ למיטבח, הוציא מין מגירת עץ אשוח שחור כפפה ירוקה עם מישבצות, ״הנעל בבקשה? עדי אל תריחי, ולכי להביא בושם הוא על יד השידה, בתוך המגירה השמאלית הכי למטה״ ביקש רועי, בעוד דור מחלץ את רגליו מין נעליו, רועי לקח את ידו השמאלית הלבושה כפפה ירוקה, שבה החזיק וו תפיסה אדום, מכניס אותו אל מעבר לגרביל המויוזעים של דור, כאשר בידו הימנית חוסם את אפיו. הוא מוציא טבעת יהלום קטנה, ונותן אותה לדור, בעוד עדי מפזרת את הבושם למניעת ריחות לא נעימים של גרביו של דור. דור קורע ברך כנהוג ומבקש, ״התינשאי לי, עדי?״ ״כן״ עונה עדי בהתרגשות, ומשתדלת לא לשים לב לזיעה הנוטפת מין הטבעת. דרי אנה ונתי מתפרצות ומברכות את הזוג לעתיד…