noazil111
את הסיפור הזה כתבתי לLITTLE-MIX
אם אתם רוצים גם אז כנסו לסיפורים שלי והרשמו בסיפור חדש עליכם.

חיתוך

noazil111 11/11/2013 698 צפיות 2 תגובות
את הסיפור הזה כתבתי לLITTLE-MIX
אם אתם רוצים גם אז כנסו לסיפורים שלי והרשמו בסיפור חדש עליכם.

אני ג'סי.
יש לי: שיער חום ארוך מעט מתולתל, אני דיי גבוהה, עיניים חומות גדולות, דיי יפה. אני אוהבת ללבוש בעיקר בגדים שגדולים עליי מעט כי אני מתביישת בגוף שלי.
סבלית מבריונות והתחלתי לחתוך. יש הרבה שעושים את זה ואני רוצה לספר לכם מה זה עשה לי.

הייתי קצת שמנה ולכן הבריונים אוהבים מאוד להציק לי ולצחוק עליי ואני סובלת. אני שומרת את זה בבטן ולא נעים לי. ני לא מספרת את זה לאף אחד רק לחברה הכי טובה שלי.
חברה שלי סיפרה לי על דבר שניקרא פרויקט הפרפר. זה כדיי להיגמל מחיתוך. זה קרה בגלל ששאלתי אותה מה הדרך הכי פחות קשה להתאבד. חיתוך זה שחותכים עם כסין קטנה או עיפרון חד את היד לאט, לאט ומתים. יש כאלה שעושים את זה וכדיי להיגמל מזה שלא ימותו הקימו את פרויקט הפרפר.
שלביי פרויקט הפרפר:
1. מציירים פרפר על הגוף איפה שרוצים לחתוך.
2. כל פעם מבאים לחתוך נזכרים שאם נחתוך נהרוג את הפרפר שלנו ביחד אתנו.
3. נגמלים.

אמנם זה נשמה קל אבל זה קשה. לא ידעתי מה לעשות. אם לחתוך או לא.
בשעות אחר הצהרים אני בדרך כלל לבד. ישבתי והקשבתי לשיר האהוב עליי שזה: "Good Enough"
am the time that you left in the dust
I am the future you lost in the past
Seems like I never come hate
With no receipt, I disappear
You stole the love that I saved for myself
And I watched you give it to somebody else
But these scars no longer I hide
I found the light you shut inside
Couldn't love me if you tried ….
שרתי לעצמי את זה תוך כדיי שאני מקשיבה.
החתולה שלי באה והתחככה בי. היא תמיד ניחמה אותי.

הלכתי למטבח וראיתי סכין מונח שם עם השולחן. סכין אחר, שונה מכול השאר, לבד. ידעתי שזה סימן, סימן שאני צריכה לחתוך…

למוחרת בבית הספר החברה הטובה שלי באה וראתה את סימני הסכין. עשיתי שניים. היא נבהלה ואמרה לי לצייר פרפר. היא אמרה שזה יעזור.
ניסיתי וזה עזר. לא חתחתי יותר. הבנתי שאין טעם, הבנתי שזה לא יעזור. החלטתי לעשות דייתה. הקפדתי מאוד על ארוחה מגוונת ומסוגננת עם כל אבות המזון וכל שבוע מדדתי משקל. הורדתי במשקל. רזיתי. הפסקתי להקפיד על מה שאני אוכלת ואכלתי רגיל. לא שמנתי. הילדים לא צחקו עליי והיה לי טוב. אז למדתי שאם לא טוב לי אז לחתוך זו לא הסיבה.


תגובות (2)

ממש יפה אהבתי וזה ממש מרגש

11/11/2013 03:19

תודה נועה!
זאת אורי מהבית ספר… -_-
חברה של מיקה?
ואני התכוונתי לשיר אחר בשם "גוד אינף" אני יכולה לשלוח לך את הקישור ^^

11/11/2013 06:31
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך