חלומות של פעם

שלום יומני היקר, 18.1.2012
שמי אמיילי ואני בת 13…
היום, אימי קנתה לי את היומן הזה, בכדי שאוכל לכתוב בו- רגשות שלי, רצונות ובעיקר חלומות.
אתה בטח שואל למה בעיקר חלומות, אז… אני יסביר :
אני ילדה מוזרה, אני לא ממש פופולרית בכיתתי, כולם יורדים עלי וצוחקים עלי מפני שאני מאמינה בפיות.
כלומר, נרדמתי פעם בכיתה והתחלתי לחלום כי השיעור היה ממש משעמם .
אז נרדמתי וחלמתי על המקום הקבוע שבו אני נפגשת עם כל חברתי הפיות, סיפרתי להם על יומי הרע בבית הספר והם עזרו לי ומילאו אותי בביטחון. אני רקדתי אתם וכעבור זמן מה של השתאות בארצי שלי ובכיף שלי עם עצמי והדמויות הדמיוניות שלי שהמצאתי לי המורה צרחה ואמרה:" אמיילי יקירתי זהו שיעור עברית לא שינה !," ואני התעוררתי בבהלה, והסתכלתי עליה בבהלה כאילו היא רצחה משהי, נרגעתי, וכך המשיך השיעור …

שלום יומני היקר, 19.1.2012
זהו יומי השני שאני כותבת בך…
רונה חברתי הטובה רבה איתי היום בבוקר מפני שלא שמרתי לה מקום לידי
ואני ממש מצוברחת מפני שהיא חברתי היחידה שאוהבת אותי כמו שאני, מפני, שרוב הבנות בכיתתי צבועות, פרחות, פקצות וכל זה ואני אישית לא סובלת כאלה בנות ואפשר לומר מתאבת אותם.
במשך השעה האחרונה של יום הלימודים רצתי לרונה בכדי לאשלים אימה, ולמרבה הפלא עייני יצאו מהמקום! רונה, רונה שלי ! החברה הכי טובה שלי, החברה הלא צבוע ישבה שמה עם כל הבנות מרוחה בליפגלוס ומסקרה ואני הזדעזעתי.
רצתי לכוונה והיא הסתובבה, פשוט הלכה, ללא מבט, ללא מילה ואני נפגעתי מפני שאנחנו חברות טובות מגיל אפס.
ולפתע רונה הסתובבה עלי וצעקה :"עדי את באה ?" ומסתבר שעדי ( הפרחה) הייתה מאחורי, אני נורא התבאסתי וצעדתי לעבר השער של בית סיפרי.

להמשיך ????