כשהכל מסביב רועד ומתמוטט , את נשארת יציבה .
הרוח ליטפה את פניי המחויכות ברכות קלה , עצמתי את עייני ואחזתי במעקה הברזל .
סוף-סוף , הייתי צריכה לשחרר את עצמי מהשיגרה הלוחצת שבה אני חייה .
זהו יום ההולדת שלי , אז אימי לקחה אותי איתה ועם כל משפחתי המורחבת לשייט ברחבי העולם .
"יום הולדת 20 זאת לא סתם יומלדת " אימי אמרה כשניסיתי להיות מנוסת ולשלם על חלקי בשייט.
חשבתי על אותו יום שבה חשפה בפניי את רעיונה המבריק .
הים הגועש גרם לי להרגיש כמו בתוך סצנה מהסרט "טיטניק "
מקווה שסוף הסרט שלי יסתיים יותר טוב …
רחש גלים הנעים את זמני , והשמש הבוהקת חיממה את עורי .
קבוצת שחפים חגה במעגלים פרועים בשמיים , כל מה שצריך היה לעשות כדי לפזר אותם ולגרום להם להתרוצץ ממקום למקום היה מחיאת כף אחת .
בצעדים כבדים התקדם לו לעברינו ענן אפור שהניח צל קודר עלינו , ואחריו באו בשיירה עוד הרבה .
נהנתי גם בצל . הרוח כבר הספיקה לשרוק מילות נחמה באוזניי , ולהזכיר לי שהיום זה יום מיוחד גם מיוחד , ושהיום אני סוף- סוף בת עשרים .
טיפטוף קל החל , כל האנשים שהיו מפוזרים ברחבי הסיפון נכנסו פנימה , רק אני נשארתי נשענת על המעקה לבדי . "טיפטוף קל לא יפריע לך " שרקה אליי הרוח .נהנתי ממגען העדין של הטיפות הדקיקות שטיילו על עורי , אט אט הפכו לגדולות וגדולות אף יותר .
בהלה ואימה תקפו אותי גם יחד , גל גבוהה במיוחד התקרב אלינו מרחוק ,
איש עדיין לא הבחין בגל התוקף שהתקדם לעברינו , ואני מסיבה לא ברורה לעין , נשארתי שלווה .
שמעתי את קול המזכירה קורא לנו להיכנס פנימה ולהרגע , אך בכל זאת נשארתי בחוץ . הרי זה לא משנה , גם אם אשאר בפנים וגם אם אעמוד בחוץ התוצאה תיהיה אותה תוצאה …
העדפתי לראות איך גורלי מתקרב אליי ונושא אותי עימו , במקרא שלי הגורל לבש תחפושת של גל .
אם את פריקית של שליטה על המצב , את תיהיה פריקית עד הסוף ….
היה קשה להאמין שרק לפני שעה קלה הפליגה הספינה מהנמל .
כנראה שהסרט שלי יסתיים כמו טיטניק במובן כזה או אחר ….
יכולתי לחוש בטיפות קטנות של מים שניתזות עליי רגע לפני שאני נמחקת מהעולם הזה ,
זה הרגע שלי . אני לא אשקר , הושטתי ידיים אל עבר המים ובשנייה אחת ששינתנה כל כך הרבה עולמות, הגל האיתן התנפץ אל תוך הספינה . הרגשתי איך אני מתהפכת ונופלת לתוך המים , אני חושבת שלרגע הורגשה בי תחות ניצחון עילאית ולא מוסברת . נבלעתי אל תוך הסערה .
מאבדת אוויר מראותי צללתי אל תוך מעמקי הים הטהור , ראייתי השתבשה וכך גם אחיזתי בעולם …
וברגע הצלול האחרון במוחי , הבריקה מחשבה אחת מתוך מיליון ונחשפה אליי
"יום הולדת שמח "
עברה שנה מאז אותו שייט עצוב שבו איבדתי את משפחתי .
ואני היחידה שנשארה בחיים, אחרי התאונה , באו ספינות חילוץ כדי להציל אנשים שהצליחו לשרוד את ההתרסקות . אני לא יודעת איך ומה החזיק אותי בחיים אך דבר אחד ידעתי טוב מאד , הייתי חזקה . כשהכל מסביבי רעד והתמוטט , אני נשארתי יציבה …
תגובות (0)