יום שישי שהפך לאסון

הכל התחיל מאותו יום פשוט, יום שישי שהפך ליום עצוב .
זכרונות רעים עלו לי בראש אבל ניסיתי כמה שיותר לא להתייחס.
איזה זכרונות? מה קרה? אתם שואלים שנייה אני יסביר.

לפני הרבה זמן לפני שבע שנים נאנסתי
לא סיפרתי את זה לאף אחד, אבל בשנה האחרונה התחלתי להיזכר ולספר לחברות שלי.
בלילה של שישי התחלתי לחלום על זה קמתי באמצע הלילה ופחדתי להירדם שוב.
אחרי הכל הייתי עייפה והצלחתי להירדם, קמתי ניסיתי לא לחשוב על זה והצלחתי.
כל היום ראיתי "עקרות בית נואשות" שלא הזכירו לי כלום על אונס.
בערב נכנסתי להתקלח ( אני לא יכולה להתקלח בלי שירים)
אז שמתי לי מוזיקה ונכנסתי לאמבטיה.
מיליתי אותה עד הסוף ופשוט שקעתי בה,התחלתי להזכר בזה לאט לאט ירדו לי דמעות.
אני רוצה להגיד שאין לי טראומה שכל השנים האלה לא נזכרתי בזה רק בחודש האחרון זה עולה לי כל פעם מחדש.
אז ירדו לי דמעות וניסיתי להפסיק,לא יכולתי זה היה קשה מידי.
התחלתי לבכות בקול שזה אני ממש לא עושה, מצאתי את עצמי שוכבת באמבטיה שעה וחצי ואפילו לא חפפתי את השיער!
התחלתי לבכות בכי רציני לא יכולתי לעצור,וכל הזמן חשבתי שאני צריכה את החברות שלי ואת הידיד הכי טוב שלי .
כמובן לא רציתי לדבר על זה עם הידיד שלי אבל לבנות אני מוכנה.
אחרי שיצאתי מהמקלחת שלחתי להן הודעה, חברה שלי הייתה אצל סבתאשלה אז היא לא יכלה להגיע.
החברה השנייה שלי באה אלי לפני שהיא באה אני חשבתי שנשב ונדבר ואני יתפרק על זרועותייה.
אבל זה לא קרה אנחנו הלכנו לקנות משהו מהקיוסק דיברנו על זה לא עשינו סיפור ולא ירדה לי דמעה.
ואז ידיד שלי בא ואסף אותנו יצאנו ואז הייתי צריכה לחזור הביתה מוקדם, רבתי עם ההורים אתם יודעים.
אז הוא הסיע אותי ואת חברה שלי בחזרה ,את ידיד שלי לא הספקתי לראות אז מאוד התאכזבתי.
באמצע הנסיעה הוא התקשר אמרתי לו אני בדרך הביתה הוא אמר שהוא בדרך אלי עצרתי אותו אמרתי לו שאני לא רוצה שהוא יבוא והוא אמר בסדר הגעתי הביתה אחרי דקה הוא בא עם כל העולם ואשתו.
ועוד הם צעקו לי לא האמנתי !!! ביקשתי ממנו בבקשה דיי אל תצעק אבל בכל זאת הם המשיכו ואז הערבתי את אחותי אז הם הלכו.
ואז התקשרתי אליו ואמרתי שאני מאוכזבת שאני לא רוצה יותר שהוא יפנה אלי ואז הוא ניתק לי את הטלפון בפנים לא האמנתי. הוא לא ילד כזה הוא לא יבוא וינתק לבחורה בפנים הוא לא מסוגל להגיד לי סתמי הוא חסר ביטחון, אבל מי לא חסר ביטחון האקס שלי שהוא היה איתו!
ישר הבנתי שמשהו פה מסריח שהידיד שלי עושה את הפוזות שלו ליד חברים שלו אבל זה לא עובד עלי!
התעצבנתי כתבתי לו הודעה מכל הלב שהוא איכזב אותי ושלא ידבר איתי אז הוא כותב לי מה את רוצה יגנובה סעי ממני . בחלק הזה רציתי פשוט לבכות אבל אני ידעתי שהוא לא בא וכותב את זה הוא אף פעם לא אומר סעי!
אז כתבתי לו אתה לא יכול לעמוד מולי אתה מבקש מחברים שלך לכתוב בשמך אתה פשוט עלוב .
ואז הוא כתב משהו לא עניין אותי במיוחד!
ואז אחרי שעה שעתיים הוא מתקשר לאי לא עניתי הוא כתב לי הודעה עכשיו זה אני.
אז אמרתי אין לך ביטחון !
הוא אמר לי תרגעי! אמרתי לו אל תגיד לי תרגעי !כמה פעמים אמרתי לך לא להגיד לי תרגעי, אתה חוזר כל פעם על הטעות הזאתי מחדש
הוא כתב לי לא משנה לי
את לוקחת כל דבר ללב,אני יודע שאני חשוב לך אבל אני לא מבין למה אנחנו רבים
כתסתי לו יש דברים שעדיף לקחתץ ללב במקום לתחת
הוא: צודקת אבל לא באלי לריב.
אני: עדיף לסיים את זה במקום להיפגע כל פעם ואני זאת שנפגעת בסוף.
בקיצור היה לנו ריב ארוך ריב בעייתי פוגע וארוך אני לא מאמינה אחרי שנה וחצי זה נגמר סופית עכשיו הוא סתם עוד ילד בשבילי תמיד אני הזכור ויאהב אותו אבל תמיד אני אזכור כמה הוא פגע בי :(