ילדותי ילדתי ילדי המחוספס כחול לבן
יחף, דורך לא דורך על קוצים, מרגיש את האדמה, מטפס על עצים
ידין, תזהר, לא לרוץ לכביש, תלבש משהו כי קר, ותחזור בזמן לארוחת הערב
יאללה בואו, החברה כבר במגרש, בועטים חזק בכדור ומארגנים קבוצות לשבת,
אוף, שוב פעם בחר אותי רוני, ננסה הפעם לנצח. חטפתי הפעם חזק בברכיים, צביקה עשה גליץ' ואני נפלתי עליו. איזה שעה שטפתי את הבירכיים מהבוץ והדם בברזיה כדי שאמא לא תרגיש ולא תתן לי לשחק שוב. איזה בעסה, שוב נפתחה לי הנעל שאבא הדביק לי, ושם מקלות כביסה כל הלילה. אולי הפעם יסכים לקחת אותם לסנדלר במרכז המסחרי
מחר אתה בא לפעילות בתנועה? הצוות הטכני בונה כתובות אש מסנדות
ומלמד כפיתות. תבוא, יהיה כיף ושבוע הבא יהיה אש לילה. אומרים שיהיה
מגניב, חטיפות, פזצט"א, צבעי מלחמה ופלישה למחנה האויב. כמו תמיד בסוף קומזיץ עם שירים, מרשמלו ותפוחי אדמה במדורה
חברה, אני צריך לזוז, אמא שלי קוראת לי מהמרפסת, וכל השכונה שומעת
אמא, כבר בא, תדליקי את הבוילר
אני עושה קולולויה ביום שישי, יש לי איזה 1000 גוגואים, וכבר אין לי מקום בחדר
מי שיבוא ירוויח. שבועות אספתי אותם, מכל הדודים שלי ביקשתי ויש לי יותר מידי.
לארוחת הערב מגיעים כולם, כולל אבא מהעבודה. הוא אוהב את הלחם השחור, עם גולד בנד וביצת עין (אני הכי אוהב מקושקשת) וטובל תמיד את הלחם ברוטב של הסלט. אמא תמיד מעירה לו שחמאה בריאה יותר, והוא בשלו. הכי אני אוהב זה לשבת על גביע קוטג, לשים בפנים סלט לערבב ולחסל בכמה ביסים כשבצד יש תה עם נענע לכולם. מקלחת אצלנו זה שימחה, בגלל שאין מים במדינה, אני מתקלח עם האחים שלי, ועם הזמן, זה נהפך לחגיגה, כמו לעשות כל יום בריכת ילדים עם הצחוקים, הכאפות לאחי הקטן וההשפרצות.
בסוף השבוע הזה, אבא אמר שאנחנו נוסעים לנגב ליומיים עם כמה חברים, יהיו גם עילי ואדם
ועוד הרבה חברים. הפעם לא מענין אותי כלום, נבקש מאבא אוהל נפרד לילדים. נשים את המזרון המצחיק ושמיכת פוך למטה, ונשאר ערים כל הלילה. אולי שוב נעשה את הטיול הלילי במערת הקמח – לא נדליק פנסים אם יהיה ירח מלא, ונצא כולנו עם פודרה על הפרצוף
ולמחרת החברה מתכננים לעשות את נחל דרגות, עם סולמות חבלים וסנפלינג. אל תשכחו להביא בגד ים – קופצים לבריכות בדרך. בדרך, כמובן נעצור מאה פעם לפיפי, ואמא תוציא את הסנדויצים שהכינה. אם נמצא עשבים, נעשה תה עם הפקל קפה ונוציא את הכוסות מהגרב של אבא מהצבא. אולי אבא יתן לי לטפל הפעם בגזיה, אחרי הפדיחה של פעם קודמת ששכחתי את הפינגן על האש. אל תשכחו לאסוף הרבה עצים, זה צריך להחזיק לילה שלם, אל תדאג למקום, לאבא יש גגון סל כמו של מונית. אפשר לקשור עליו חצי בית
אביעד סיפר לי שהבזים הגיעו לצוק והם מקננים, פעם קודמת הלכנו לראות ואפילו החזרנו לקן גוזל אחד שנפל. אתה לא מאמין איזה מבצע זה היה. השתלשלנו עם חבלים כמו סטיב אוסטין האיש השווה מליונים, בסרט שראינו מוקרן על סדינים בקולנוע של הלל הזקן – זה שיונים מחרבנות עליך מהתקרה, ירדנו לאט לאט עם הגוזל בתוך סל ושמנו אותו בקן. עטפנו אותו בעיתון כדי לא להשאיר עליו סימנים של אדם. טוב אחי, מתחיל להיות מאוחר, ואני כבר תופס את הטלפון שעה ואמא רוצה אותו. תעיר אותי בבוקר עם צינגות שתירה על התריס שלי בחדר ואני אדע שזה סימן שהתעוררת
תגובות (0)