"כולם מקסימים"

"תקשיבי… אני חושבת שיש משהו שאני צריכה להגיד לך."
"כן, מקסימה?"
"אחיך הקטן-"
"הו, טל החמודי, כפרה עליו!"
"כן, הוא. אז לאחרונה הוא די-"
"אח, כמה שאני אוהבת את היצור הקטנטן הזה!"
"נכון, אבל לאחרונה הוא זורק אבנים."
"לא, הוא מקסים."
"כן, אבל הוא מפריע לאנשים ברחוב ו-"
"לא טל, הוא מקסים. כפרה עליו!"
"לא משנה. גם רציתי לדבר על החברה הזאת שלי."
"מתה על החברות שלי, באמת שאין עליהן."
"אז נכון יש את דנה? היא-"
"דנה! מאוהבת בילדה הזאת."
"כן, היא. ראיתי אותה אתמול עם-"
"דנה היא פשוט חברה טובה! אין אנשים כאלה בעולם."
"ראיתי אותה עם האקס שלך."
"לא, לא דנה. דנה מקסימה."
"נכון, אבל היא בכל זאת הלכה עם-"
"לא, דנה מקסימה. אין עליה."
"והאקס שלך-"
"תום? הוא אדם כזה חמוד!"
"אז הוא ניסה לגעת ב-"
"חבל שנפרדנו. הוא פשוט מקסים."
"הוא ניסה לגעת באחותך."
"לא, תום מקסים. הוא פשוט מקסים."
"את שמעת את מה שאמרתי הרגע?"
"תום לא עשה כלום. תום מקסים."
"טוב, לא צריך…"
"כולם מקסימים."
"כן כן, מה שתגידי."
"פשוט מקסימים."
"נכון… אה, והכלב המשוטט הזה-"
"דוגי? איזה כלב מתוק."
"שמעתי שבגללו-"
"הוא כזה כלב מיוחד. יש לו עיניים גדולות כאלה."
"בגללו מישהו כרגע במצב קשה בבית החולים."
"לא, דוגי לא נושך. הוא מקסים."
"הרגע אמרתי לך שמישהו במצב ק-"
"דוגי מקסים. הוא לא ייגע באף אחד. הוא מקסים."
"את לא מקשיבה לי!"
"את מקסימה. אל תדאגי, את מקסימה."
"לא צריך אותך."
"את מקסימה. כולם מקסימים."
"ביי! מעצבנת…"
"ביי מקסימה!"