כמה שזה קשה…
הפסקתי לחשוב על מישהו שחשבתי רק עליו שלוש שנים בזכותך, אתה היחידי שהצליח להוציא לי אותו מהראש,אתה גרמת לי לקום כול בוקר עם חיוך על הפנים , אתה גרמת לי להרגיש מאושרת , משהו שלא הרגשתי כבר הרבה זמן, אני לא וויתרתי עלייך בחיים ולא הפסקתי לחשוב עלייך לשנייה מאז שפגשתי אותך, כול ההזדמנויות האלה שנתתי לך כול פעם מחדש זה רק בגלל שרציתי שתהיה חלק מחיי …
אני התחלתי אשכרה להתאהב בך, ולא חשבתי שאצליח בכלל להרגיש למישהו משהו בתקופה הזאת, התחלתי לחשוב רק עלייך גם כשידעתי שאתה לא מתאים לי ואני הולכת בדרך הלא נכונה, אבל זה לא עניין אותי, אני לא רציתי לאבד משהו שגרם לי להרגיש דברים שלא הרגשתי מלא זמן, דברים כול כך עוצמתיים שלא חשבתי שארגיש שוב, אתה כול הזמן התווכחת איתי ולא הבנת למה אני אומרת שאם נהיה ביחד זה לא יהיה טוב, ועכשיו אחרי שהייתי בטוחה שלא תעזוב אותי ותשאר איתי תמיד בלי שום הגדרה כמו שאמרת , כבר לא עניין אותי שאני הולכת בדרך הלא נכונה כי פשוט רציתי שתהיה חלק מהחיים שלי, רק עניין אותי האושר שגרמת לי להרגיש והחיוך ששמת לי הפנים.
ועכשיו אתה אומר לי את מה שאני תמיד אמרתי לך..
אני לא מבינה למה כול זה היה?
למה הבאתי לך עוד הזדמנות אם ידעת שזה מה שיקרה,
למה פשוט לא אמרת את זה כשהיינו בנתק חודש , למה עכשיו?!
אולי לא אמרתי לך את כול הדברים האלה כי קצת קשה לי לחשוף את הרגשות שלי אבל לפחות עכשיו תדע מה הרגשתי אלייך כול התקופה הזאת
אז שיהיה לך בהצלחה
אני אוהבת אותך..
תגובות (2)
קטע עצוב, היה חסר לי נקודות וסיום משפט, היו יותר מידי פסיקים לטעמי.
הרבה אנשים עוד יפגעו בנו, ולא נבין עוד הרבה אנשים, הכי חשוב שלא ניתן לזה לשבור אותנו <3
אהבתי מאוד(:
תודה רבה לך, אני לא השקעתי יותר מידי בשפה גבוהה ובסימני פיסוק , כי באותו רגע אני הייתי כול כך שבורה שפשוט זה היה נטו פריקה