לא יודעת אם אותי מבינים

יש כאלה שלא מבינים.
לי זה נראה כאילו כולם לא מאמינים.
אולי הם לא חווים.
יש לי הרגשה שהם לא מרגישים.

כולנו נולדנו עם לב פועם.
אולי הלב שלהם לא נושם.
אולי הם לא מרגישים.
אולי הם בליגה של אלוקים.

אבל אני יודעת שהם לא.
כי אין להם מה שיש לו.
הם לא חנונים.
אפילו לא רחמים.
הם בדיוק ההפך הפכים.

אולי אחדים אותי מבינים.
אולי יש כאלה שעוד אותי אוהבים.
אבל הכל נראה שחור.
והרוב נראה כמו מרור.

אני אוהבת אותם.
אני אוהבת את העולם.
אבל הכל מוזר.
והכל לא ישר.
העולם מתנודד.
כאוטובוס שמבודד.