לבד

הצתערתי על כך שעזבת , הצתערתי על שלא ביקשתי סליחה אחרונה , הצתערתי שננתי לך ללכת, הצתערתי שאני לא איתך , אני לבד בשדה בקרב , וסופי הוא סיפור גבורה , אז למה נטשת אותי בערכה לבד? אני זקוק לך . למה אלוהים כותף אנשים ולא פרחים? למה פרחים מוגנים ואנשים לא? למה אני לבד? אני לא רוצה סיפורי גבורה אני צריך אותך! זוכר את התמימות הנהדרת בעינך הכחולות. רצתה לעבר הערבי בנסיון להרוג אותו , שמעתי יריה , ואתה נותרת ללא נפש חיה , בכיתי על יד גופכה המתה ולחשתי באוזניך ׳אל תעזוב אותי , אני עוד חב לך את חיי!׳ וליבו פסק מפעימותיו , לטשתה בי מבט אחרון ועזבת אותי , בערכה לבד , עם הנשק ביידי , עם הקסדה על הראש , נותרתי להגן על ארצי ואתה חברי הטוב , עזבת בלי לישאול , בלי לומר דבר מנחם לי , כי אחרי הכל , לא כל אחד יכול , לדבר איתי כמוך . אני זוכר כאשר שיחקנו בכדור בילדותינו , צחקתי עד השמיים ואתה פשוט , פשוט שמחתה גם כן, אני שמח שהכרתי אותך , אלכס , חברי הטוב ביותר , אבל כעת , אני בא אליך , למעלה , איפה שאתה מחכה לי .אני זוכר את מבטך בעת עזיבתך , למה לא אמרת דבר? כל אחד יכול לדבר , אבל לך , לך דיבוריך הן אוצר לי , אבל אחרי הכל , אתה גיבור , הצלתה את חיי , אבל שילמת בזה בחייך, לעולם לא יהיה לי כלב כמותך אלכס , מתת מות גיבורים , כלבי הנאמן , אני חב לך את חיי…