להיות או לא להיות, אני בכלל יכולה לבחור?
מקום נחמד, מקום מציל, איפה עוד תוכלי להיות? הגעת לאופציה האחרונה.
טוב שם אז למה ללכת?
בית אמיתי סוף סוף, בית חם, אפשרות לתקן את המקום הנמוך ממנו התחלת את המירוץ, בתמורה? החופש והעצמות שלך, נתק מהעולם, נתק מכל מה ומי שאת מכירה, את או פה אם מה שיש לך או בחוץ לבד בלי אף אחד כי לא היה גם לפני.
עצמעות מלאה מאז ומתמיד מהזיכרון הראשון, עכשיו אפס שליטה על הדברים הכי קטנים והכי גדולים בין אם זה אוכל או איפה תהיי כל רגע נתון.
מעבר דרמטי שלא מרגיש ששווה את זה, נחיתה קשה אחרי תקופה קשה במיוחד, רגע אתם לא פה בשביל לעזור בכלל?, אז איך זה שאני מרגישה שרק נהייה לי קשה מרגע לרגע?.
באתי כי היהלי רע, מה ההיגיון שגם אצלכם לא טוב לי.
זה בערך מה שכל אחד עד גיל 18 {ולרוב גם אחרי זה} שבחר להילחם אחרי כל כך הרבה סבל במקום שאמור להיות הכי שם בשבילו {הבית} והצליח בסוף לקבל את מה שכיאלו רצה: לצאת משם למקום שבאמת יהיה לו בית. למה כיאלו רצה?
בואו תגידו אתם אם הייתם רוצים ללכת לפנימייה סגורה שמנתקת אותכם מעולם,
או לבית לנוער בסיכון שאם עד עכשיו לא הגעתם לרמה של התמכרות לסמים שם תגיעו, ואם כבר כן הייתם בזה אז יופי עכשיו תוכלו לחזור לזה בשקט ולמות ממנת יתר ב"מקום בטוח" ואם לא זה אז לפחות תוכל לשקוע בדיכאון על החיים שלך יחד עם כמה עשרות של נערים ונערות שלכל אחד עוד מאות אם לא אלפי סיפורים מזעזים כמו שלך בחיים הקצרים ומלאי ה"חוויות" שספגו בבית, ברחוב ואצל אנשים שלא תראו בסיוטים הכי גרועים שלכם. בית מלא בשקט אם כולם פשוט גמורים ממה שקרה להם או בית מלא ברעש כי לכולם יש בעיות בין אם זה התקף כי המצב הוא כבר פוסט טראומה ובין אם זה לקום לא פעם ולא פעמיים בלילה כי הגוף כבר לא מסוגל לישון שינה רצופה מהפחד שהיה ברחוב, מהזיכרונות הקשיים ומהמצב הפיזי המדורדר שמגיעים אליו.
ואחרי כבר שמישהו שרד את כל זה, מתנה ליום הולדת 18.
אתה עוד פעם נשאר לבד אין אף אחד.
לך עכשיו כשאין לך כלום, כנראה גם לא תעודת בגרות תסתדר עם לחיות: עבודה, דירה, אוכל וזה רק מאט מהדברים הבסיסיים.
בתקווה שקיבלו אותך לצבא יש לך עוד כמה שנים בתור חייל בודד.
והסוף של כולם לא משנה באיזה נקודה בחיים הוא יהיה כמעט מובטח:
התאבדות, מנת יתר או חיי רחוב.
אם קצת יותר הלך לך והיה לך נקודת יציאה:
אולי יהיה לך חיים "נורמלים" מלווים בהתקפים, תקופות דיכאון כנראה גם אישפוז או שפושט תיהיה אדם לא נחמד בלשון המעטה אלים וכו…
בית שכולא אותך כיאלו לא הייתה כלוא עד היום לא ישפר את המצב.
כמו שאומרים סוף טוב הכל טוב. =_=
תמשיכו להפקיר אחד את השני כי זה רק סוג אחד של אנשים שצריכים עזרה שאני לא בטעות יגיד כמה אנשים סובלים מזה שאנחנו לא כאן זה בשביל זה, רמז: אני לא חושבת שאני מכירה מישהו אחד כזה.
באיזשהו מקום זה נוגע בכולם, פשוט חבל שבחלק זה נוגע להם בכל החיים.
תגובות (0)