להיות ה_____________של: פרק שישי

פרק שישי:
"היי צוציקים" אמרה הילדה המפחידה ההיא, פנייה מבוגרים, אך היא נמוכה למדי. ובעייניה היה זיק כזה של אי אנושיות. אני לא יכול להסביר.
היא התיישבה בפינה ליד המזגנים, וקים נעצה בה מבט כועס. בעודה מחבקת אותנו.
"את צוציקית אנג'ל, למה אמרת את זה?" אמרה בטון נעים וחם. טיילר חייך.
"נו, כי הם צוציקים, הם רק בה', אפילו ג'סיקה גדולה מהם בשנה" היא גיחכה. לא אהבתי את הילדה הזו. בריצה ג'סיקה נכנסה, לבושה כמו תמיד בלוק הצבאי שלה אל תוך החדר.
"קים, מה קרה?" היא שאלה בעיינים מפוחדות.
"תסתכלי לפינה, ג'ס. אנג'ל שלנו, לא רק שהיא קראה לאלו צוציקים, שזה השם שלכם, זה לא יפה, היא גם הפכה לגותית!" קים אמרה בכעס. ונעצה מבט באותה הילדה המפחידה. ג'סיקה הסתכלה לאותו המקום וראתה את אנג'ל, מיד היא לבשה את ארשת הפנים המאופיינת לה, זעופה מעט.
"אני לא מאמינה גברת. ומה את עושה פה?" היא שאלה. לא מתקרבת אלייה, כאילו משהו קרה והיא שומרת מרחק.
"מה לא להאמין? תאמיני! ואני ישנה אצל קים… וגם, בואו נראה את השעשוע בשירה של צוציקים" היא הדגישה את המילה האחרונה. ידעתי שטיילר מתאפק לא לבוא ולהחטיף לה. אין פלא. הוא תמיד היה כזה.
"זה לא שעשוע" אמרה ג'סיקה ברצינות, היא הלכה לכיוון אנג'ל והחטיפה לה כאפה.
"נראה אותך שרה כמוהם, גברת כשרון" היא אמרה ברצינות. אנג'ל פלטה נהמה לא מחייבת. ג'סיקה התיישבה במקומה, קים עזבה אותנו וצחקה. עדיין כלאנו אותה בחיבוק שלנו. עזבנו אותה בעדינות.
קים חייכה ושאלה
"נו, אז מה אתם הולכים לשיר היום?" היא שאלה. מיד קפצתי " אני שר את צוק השחר" חייכתי. קים חייכה.
"אתה יודע שזה היה השיר שאני שרתי באודישן…" חייכתי. היא הייתה ילדה משהימה טיילר אמר שהוא שר את על הגשר, בדיוק פניה נכנסה לחדר. היא ניגשה אל טיילר פרעה את שיערו המקורזל והתלוננה שגנב לה. ושניהם צחקו. כול כך מהר השגנו חברים במקהלה שזה היה מפליא, ג'סיקה המקפיאה, עדיין רבה עם אנג'ל בצד, קים דיברה אם טיילר ופניה,ואני חיפשתי את ג'ייסון, שכנראה לא הגיע, אנה חייכה וביקשה מכולם לשבת, ביינתיים כולם כבר הגיעו, החששות מילאו אותי. "תודה לאל שאני לא הראשון שאשיר" מלמלתי חרש, מתיישב במקומי. ג'ייסון ביינתיים הגיע, מאחל לי הצלחה, טיילר ישב בשקט וניסה לא לקפוץ מרוב קוצים בתחת, הכיסא שלי היה לא נוח פתאום, ג'ייסון הפריע לי מעט, וטיילר סתם עצבן אותי, ג'ן כרגיל התפרעה, ואז התחיל השיעור, לאחר חימום קול נחמד, התחילו הסולואים, פניה התחילה, בשיר שלה, קבעו שהיא במצו, אחרי זה לילי, אלט, ילדה בשם אמה, סופרן, טיילר, אלט. ואז היה תורי. התסכלתי בחשש ונעמדתי. התחלתי לשיר, יודע שאני מועד פעם בכמה תיבות. יודע שאני מזייף טיפה.העיקר שזה יגמר. שרתי יותר מידי מהר. הרבה יותר מידי מהר, הדם פעם בראשי. מרוב פחד אני חושב שכמעט שרתי רק במילמולים. ג'סיקה, קים, ג'ייסון ועוד כמה הצביעו שאני אהיה באלט, אנה אחת בקשה שאהיה במצו, וג'ן בקשה שאהיה בסופרן, השאר היו נמנעים. בטח הם שנאו את השירה שלי. שתיי הג'נג'יות באלט עקמו את אפיהם. התיישבתי באלט ליד אחי וליד קים. היא חייכה ופרעה את שיערי. אחת מהגנג'יות בעלת השיער היותר קצר והאף היותר ארוך הייתה צריכה גם לשיר, שמה היה יסמין, היא נעמדה ופשוט כמשמעו התחילה לזייף. באיזשהו שלב זה עבר אבל על ההתחלה האוזן שלי התחילה לכאוב. קולה היה מעט צורם. אבל הוא היה סביר. הרבה פחות טוב משלי או של טיילר. אבל הרבה יותר יפה משל ג'ן. אני לא יכול להסביר. קבעו שהיא באלט. אני לא יודע עם עושים את המבחן הזה לכולם. למשל ג'סיקה אמרה שפעם היא הייתה סופרן, ועכשיו היא מצו כי הקול שלה השתנה. אני לא חושב ככה. למרות שג'ייסון טען שפעם היו להם אותם קולות. וירה לעברה מבט של נוסטלגיה, והיא רק נעצה בו את עייניה הקרות כקרח. והוא חזר לעצמו.
רוב החזרה אנג'ל פלטה נחרות בוז ומלמלה חרש מתחת לאפה שיוכלה לעשות הרבה יותר.
ברגע שהחזרה נגמרה. טיילר החליט לגמור עם אנג'ל הזו.