לה פריז- הקדמה.
*תדמיינו שזה צרפתית ולא עברית. קריאה נעימה!*
———
הקדמה:
הנחתי את המזוודה שלי ליד המיטה. קפצתי על המיטה באנחה ובפניי היו רואים שהתבאסתי.
מיד אחרי נכנסו הוריי, מניחים את המזוודות שלי לידם וגם הם צונחים על המיטה באנחה.
"אני לא מאמינה שזה קורה שוב." התייאשתי.
"אין מה לעשות, אופיר." השיבה לי אימי.
"אבל.. עד שסוף סוף עלינו לישראל.. למה היינו חייבים לחזור?"
"את יודעת למה. הסברנו לך המון פעמיים, את תמיד שואלת מחדש. כנראה שישראל היא לא בשבילנו. לא מצאנו עבודה ואם היינו נשארים, כבר היינו מתחת לקו העוני."השיב אבי.
"אבל זה לא הופר. סוף סוף היו חברים שדומים לי. אני אתגעגע לישראל."
"כשנרגיש מסוגלים, נעלה שוב." אימי אמרה וליטפה את ראשי בעדינות.
"עכשיו נשאר פה למשך כמה שנים. ואז אני אשכח את כל העברית שלמדתי במשך השנה."
"לפחות קל לך לדבר עכשיו בצרפתית ואת לא צריכה עברית." אימי ניסתה לנחם אותי.
קמתי מהמיטה וניגשתי למקלחת. הייתי חייבת שטיפה טובה אחרי כל מה שקרה.
הייתי מלאה מחשבות על מה שקרה. איך שעלינו לישראל ועלינו שוב לצרפת אחרי שנה.
חשבנו שזהו זה, זה הארץ שנגור בה למשך כל חיינו. אבל אז התחיל הקטע היקר. הדירות בישראל פי אלף גבוהות יותר מהדירות בצרפת. כל דירה עולה לפחות 500,000 שקל. אין לנו סכום כזה. שלא נדבר על ההוצאות המיותרות, על המלונות שבהם נסינו להתגורר. שום דבר לא הצליח. ואחרי שנה, הוריי התייאשו. כבר נגמר להם כל הכסף והכסף שהיה נשאר, היה מיועד לטיסה. הוריי שמרו את הכסף הזה למקרה שנתחרט והנה זה קרה.
זה כאב לי, כי היה לי ממש כיף בישראל. אנשים לפעמים צחקו על המבטא הצרפתי שלי אבל ניסיתי להתעלם. היו לי כמה חברים והרגשתי שייכת. אך לפעמיים היו רגעים שבאמת רציתי לחזור. עכשיו אני מתחרטת על הרגעים האלה. אני חוזרת למזג האוויר החורפי והקשה, בניגוד לישראל, המדברית.
אני שוב מחזירה את כל המעילים המחניקים לארון ומכניסה את הבגדים הקצרים למזוודה.
אני אפילו מכוונת את המזגן למצב חמים. שלג בחוץ ואני מרגישה קפואה.
תבינו, בצרפת לא מתלהבים משלג. זה ניראה להם כל כך רגיל, אז אף אחד לא מייחס לזה חשיבות. בישראל, אם זה היה קורה כולם היו בחוץ, מנצלים את המצב.
המים היה קרים. כנראה שהדוד השמש לא עבד טוב. נאלצתי להדליק את הדוד היקר. אך הוריי הבינו אותי ולא אמרו כלום בעניין.
התקלחתי במהירות שלא לספוג את המים הקרירים. התגעגעתי למים שהיו חמים כל הזמן בישראל.
רק אתמול חזרתי לצרפת וכבר אני מתגעגעת?
————————
זהו, אני מקווה שאהבתם :)
תגובות (0)