למה.
אתה לא רואה ערך עד שהוא נשרף בין כפות ידייך, אתה מתחנן אליו חזרה, אך הוא כבר נעלם בעשן, ואתה רק יכולת לבכות ולראות את דמעותייך נופלות לקרקע ונעלמות, ימים שלמים ,שבועות, חודשים, אפילו שנים תהיה באבל ובסופו של דבר האבל עצמו הוא ביזבוז של הזדמנויות שאתה לא ראית כי היית באבל, אתה, רק בגלל שהיית אנוכי, רק בגלל שחשבת שככה תוכל להמשיך, אתה עוד פעם שרפת.
אתה חלש, אתה עיוור, אתה פחדן, אתה לא יכולת להתמודד, אז הרסת.
למה אתה אני?
תגובות (2)
ריגשת אותי, המשפט האחרון נתן לכל הקטע משמעות אחרת לגמרי, אבל מצד שני גם אן הוא לא היה נכתב היה אפשר להבין שאתה מדבר על עצמך.
:)