לשאוף לפסגה – פרק חמישי

פרק ה'
" באיזו רשות את קובעת שאנו היחידות שלא נצא , אני אדאג שהמחדל האיום הזה שאתם מפלים לרעה כיתה מקדמת לא יעבור על סדר היום , ולמה לעזאזל המנהלת קבעה זאת , על סמך מה היא קבעה שאנו פחות מועדפות מאשר הכיתות המקבילות, מה יש להן שאין לנו?" הטיחה טולי בהתמרמרות. אוסי התגודדה מסביבה והצטרפו אליה שני ואושרת ," בהחלט שכן , במה הן יותר מיוחסות מאיתנו , אנו נתבע ממך עילה למחדל האיום הזה אפילו אם נצטרך להילחם רבות על זכיות שלנו. אנו לא נשתוק ונגיב בהתאם ," ירקה אוסי בנחישות ," מדוע אנו לא נצא לפעילות הגיבוש, למה רק הן ולא אנחנו?" אמרה טולי במרירות , " אוף , קורין ושיר , למה אתן לא מגיבות כנגד משפטה הקדום של המנהלת , תגידו לה שזה לא יתכן שיפלו אותנו לרעה , גם שהזמן לא מוסיף נקודות לטובתנו ," אמרה אוסי במעשיות.

"טולי ,היא בטח תפצה בפרס אחר , אין טעם להתווכח עוד.מה שנעשה נאמר , אין מה לעשות , " אמרה קורין בשלווה
" אוסי , בואי נתקדם לחדר , מי רוצה להצטרף למאבק להשבת הזכויות שלנו שיצטרף אליי, שיר וקורין אתן נותרות בחוץ , תניחו לרחל לעשות בכן מריונטות," סיכמה טולי בחריפות והתקדמה עם אוסי והשאר למגורי הבנות.
" שיר , אני אלך לחדר נתראה אחר כך , ביי לבינתיים , " קראה קצרות והלכה לדרכה.

הבחנתי בטום המתקדם לעברי בצעדים גדולים , סברתי שהדמיון שלי עובד שעות הוספות. אוראל וטום הינם תאומים זהים , הפנתי את מבטי בבלבול עיניו התכולות הביטו בי במבט מלא עניין , " אוראל ," סקרתי את פניו בבלבול , היי," השיב בחיוך רחב , " אם באת להבהיר בפני שלאחייך יש חברה , זה מיותר , אתה רשאי ללכת , אני לא מעוניינת ," אמרתי בפנים חתומות ובקשיחות, " לא מצאת עיתוי טוב כדי לשוחח איתי , אני מתנצלת ," אמרתי בחמיצות , " אני לא באתי בכוונה להבהיר לך שאכן לאחי יש חברה , באתי לשוחח איתך על דבר מה , אני רוצה להציע לך להיות חברה שלי , רק כדי לנסות , לראות אם אנחנו נוכל נתאים, מה דעתך?" שאל בחיוך , " מניין לי לדעת שלא תצוץ עוד נערה ותטען שהיא חברה שלך?," קראתי בפקפוק , " תראי , שיר , אני רוצה שתהיי חברה שלי באמת , אני לא כמו אוראל מפוקפק ולא אמין , שיר , אני מאוהב בך עד מעל הראש , תביני , אני לא טוב בהסברים ," הצהיר בכנות, "אבל אסור להתערבב עם בנים ובנות , מה אם יגלו שאנו חברים ?" אמרתי בחוסר ביטחון מוחלט , " אל דאגה , נמשיך להתראות בחשאי, נו?" אמר בחוסר סבלנות , " טוב , בוא ננסה להיות חברים , " אמרתי כנכנעת , " אבל לא תרצה לצאת עם עקומת שיניים כמוני , " אמרתי בחומרה , " שיר , תפסיקי להחמיר עם עצמך כל כך , אחרת אם תחשבי כך יחשבו עלייך אחרים ," אמר דרך הוכחה. "אני מוכרחה להודות שאתה אכן צודק ," עניתי במבוכה, " אני לא יודעת מה להחליט , הרגש הזה חדש לי, מעולם לא היה לי חבר , " העזתי להוודות במה שחששתי יותר מכול," ברצינות, אז נתקדם לאט לאט , או קיי , אם לא מנסים לא יודעים , אני סבור שזה מפחיד בהתחלה , אל תדאגי , עוד תתרגלי, " אמר לבסוף . הייתי נבוכה ולא עניתי.

חייכתי חיוך ביישני וילדותי . הנחתי את כף ידו בידי , למרות שלא הייתי שלמה בתשובתי , כי פחדתי להיפגע. " יש לי הפתעה בעבורך !" הכריז במסתוריות , הוא הסתיר את עיניי בידיו , והלכתי בעקבותיו בסקרנות ." באמת , תגלה לי מהו?" הקשתי אבל הוא לא הגיב , הוא המשיך לכוון אותי לעבר מגורי הבנים. גיששתי משום שלא היה באפשרותי לדעת בבירור היכן הוא מוביל אותי . לבסוף , נכנסנו לחדרו , ואז נחשף לעיניי גהנתנה שהוא כמה להעניק לי , ראיתי דובון ענקי אטום בעטיפה ופתק כרוך על גביי העטיפה , עלצתי לקראתו בשאגה פראית . " היי, הדובון בשבילי , לא היית צריך לטרוח עבורי , בכל זאת אני אסירת תודה לך , יש!" קראתי בהתרגשות, " הכול בעבורך , שיר , נשא חן בעינייך הדובון? מאמי שלי , עוד תראי שאני אקנה בשבילך את כל הדובונים ," אמר טום בערגה , " הכול באמת בשבילי?" קראתי בספקנות והישרתי את מבטי לעברו.

לפתע, חשבתי לא טוב , ראיתי שחור ושקעתי בעילפון .לא זכור לי מה היה איתי בהמשך. התעלפותי עוררה את דאגתו של טום . הייתי מחוסרת הכרה אבל לא נתתי סימני התאוששות למשך שעות ארוכות.

אחר שעות אחדות, שבה אליי הכרתי , קמתי ממקומי ושלחתי עיניים מבוהלות אל טום שישב לצידי, פניו היו חיוורות ואדומות , שבה אליי הסחרחורת שאחזה בי שלוש שעות קודם לכן. " את מרגישה טוב?" שאל בבהלה והביט בי במבט בוחן, " הקרוסלה , תעצור אותה, היא עושה לי כאב ראש!" הזיתי , " על איזו קרוסלה את מדברת?" לא הבין טום ואחז בידי בחוזקה. בבת אחת , תחושת " הקרוסלה " נמוגה כמו בפארק שעשועים .

" שיר , הלו , את איתי?" קטע אותי טום ממחשבותיי ," מה?" התנערתי וניתקתי מידו , העליתי סומק על לחיי ," אני מדמיינת לי קרוסלה , זה הכול ," קראתי בחולמניות,

" למה את צריכה לדמיין דברים לא אמיתיים?",

" סתם , לא יודעת, משום שיש לי דימיון מפותח,"
" מה זה קשור אחד לשני , שיר , תדברי לעניין ואל תפתחי לעצמך נוהגים מגונים כפי שאת עושה לדמיין ולהמציא זה דבר אחר לגמרי",

" טום , אוליי כדי שאשקול מחדש את הצעתך , אני לא רוצה לפגוע בך או שתהיה שבור לב , אל תעשה משהו שאחר כך תתחרט עליו , אני מחבבת אותך כידיד וכרע אך אינני רוחשת לך רגשי חיבה מאלו שאתה כמהה אליהם , צר לי להכאיב לך מאחר שזוהי האמת , אני מניחה שתמצא מישהי שתרחוש כלפייך כפי שאתה חש כלפיה " ,

" למה את מתכוונת באומרך שאת לא רוחשת רגשי חיבה ? מי הוא אותו בר מזל שמעורר בך הרהורים כאלה, הא?"

" היה מישהו , אבל זה לא משנה כרגע , יש לו מישהי אחרת ולצערי הוא תפוס, הבטחתי לך שאני אנסה להיות החברה שלך, אבל אל תמהר לטפח תקוות שווא שמשהו יקרה בינינו. ", " שיר , אני באמת רוצה שננסה , תגידי , את דלוקה על מישהו ? אני מכיר אותו? הוא מהפנימייה?" , תבע לדעת , לא ידעתי מה לומר.

" מדובר במישהו מיוחד שהיה , אני לא מבינה למה אתה פותח את נושא השיחה , אני לא רוצה לדבר עליו , כל מה שהיה נשכח !" אמרתי ובחנתי אותו בחשד , " אם את לא רוצה לדבר עליו אז אני לא אזכיר אותו יותר," ויתר טום וחייך קלות , " אני עדיין שוקלת לתת לזה צאנ'ס , אבל אני לא רוצה לפתח אשליות שווא שאולי הוא הדרך תהיה פנויה , אני אחזור לזרועותיו בריצה , זה לא עובד ככה , היה מישהו שהוא איכזב אותי ומבחינתי אני גמרתי איתו לתמיד מפני שיש לו חברה," קראתי בתוקף, " אם להיות כנה , אני סקרן מאוד לדעת מי המישהו המיוחד שאת כרוכה אחריו, " אמר טום בחיוך ערמומי, " ואני לא רוצה להמשיך לדבר איתך , אני לא כרוכה אחר אף אחד," הוספתי ברוגזה ,"או קיי , ברצינות , מעניין מי בר המזל שאת כרוכה אחריו ," אמר טום בסקרנות. זעתי ונעתי במקומי כדוממת, אסור היה לי להעלות על דל שפתי שאני דלוקה על אחיו התאום, אוראל. טום ואוראל היו זהים כשתי טיפות מים.
" אתה ואוראל תאומים זהים , מדוע הוא הסתיר ממני את הפרט החשוב הזה?" שאלתי כלא מבינה , " הסיבה העיקרית בגללה אוראל לא רצה שתגלי שיש לו אח תאום , הוא ככל הנראה פחד שאם יוודע לך שאנחנו תאומים זהים , הוא חשש מהתגובה שלך . הוא לא ידע איך תקבלי את הגילוי הזה . אין בינינו יחסים טובים , מעולם לא היינו קרובים באופן רגשי , מאחר ואוראל מרגיש שהוא נדחק לפינה , ואילו אני הייתי הבינוני והכבוי מבין שנינו , תמיד הייתי מוכרח להוכיח את עצמי בסביבתי. עכשיו , את מבינה , אותי יותר זנחו מאשר אותו , נהגו לטפח אותו ובעיניהם אוראל נחשב בן לתפארת. תמיד הוא היה ונשאר המוצלח במשפחה. " אמר טום בתסכול וחייך חיוך עגמומי ומריר, עיניו היו יבשות , נפוחות, אך כבויות . " אני מצטערת לשמוע , " אמרתי בחיוך מבין , " אין לך על מה להצטער , הבעיה זה אני , לא את , אוראל יותר מוצלח ממני מכל הבחינות ," אמר במרירות , " זה לא אומר בהכרח שאתה פחות מוצלח ממנו ," ניסיתי לנחם אותו. " בלאו הכי את המצב הזה אי אפשר לשנות , זה קשה כשיש לך אח תאום , זו בעיה כפולה כשאתה זהה למישהו אתה מוכרח להוכיח את עצמך יותר , וזה לא שווה את המאמץ ," אמר טום בהתמרמרות.

" אני לא יודעת מה לומר לך, " אמרתי , מובכת , " אז את רוצה להיות החברה שלי?" שאל טום ברצינות יתרה , " ודאי שכן , טום אל תפתח לגביי תקוות שווא שמא יהיה בינינו משהו , בסדר?" אמרתי , נרגשת ," בוודאי שכן , רק לנסות , במידה ואנחנו מתאימים זה לזו ." קרא, " ואם זה לא הקשר בינינו לא יזרום , מה יהיה ?" שאלתי בחרדה , " הניחי לדאגות , שיר ותראי שהכול יהיה סבבה , או קיי?",
" זו הפעם הראשונה שיש לי חבר , מעולם לא הייתי במערכות יחסים קודמות ," מלמלתי בהתרגשות ," אז נתקדם אט אט , " אמר טום ברוגע. " אני מתקשה להאמין בכך שהקשר שלנו עדיין טרי ואי אפשר לדעת מה יהיה הלאה , מה יהיה אם הקסם יפוג וכבר זה לא יהיה אותו הדבר," קראתי בדאגה , " שיר , הפסיקי להתעסק בזה , אנחנו עדיין בקו הזינוק , את תראי שהקשר שלנו יתרומם למעלה ," אמר טום בחיוך של ניצחון.

" אני מוכרחה לחזור למגורי הבנות בטרם יתפסו אותי כאן , משייטת ומפטפטת עם בן שנאסר עליי במפורש להתקרב אליו , מכיוון וזאת פנימייה דתית למהדרין ואסור לבת לתקשר לא יותר ממשפט אחד, הדת היא מעל לכול ואני חוששת להיתפס מפני שהמנהלת שלנו קשוחה ולא תחשוב פעמיים היא ישר תעיף אותי מהפנימייה, או שתאלץ אותי לבחור בין האהבה ובין הדת ." , " שנינו צריכים להיות זהירים דיו , להשתדל שהמפגשים בינינו יהיו סמויים מן העין , שמא לא יבוא המנהל ויחשוב שאנחנו מעבר לידידים , הוא הבהיר חד משמעית שמי שלא נשמע ולא ממלא את החוקים במלואם , הוא עלול למצוא את עצמו בין רגע מחוץ לגבולות הפנימייה. " אמר טום בקול מהורהר. " אוף , זה מסובך , אתה חושב שאני לא יודעת לאן נכנסתי, " אמרתי בקול דקיק וצפצפני, נחפזתי לצאת לעבר מגורי הבנות פן המנהלת תגלה שחדרתי ללא רשותה למגורי הבנים יותר מפעמיים.

התגנבתי בחשאי אל מגורי הבנות, השתדלתי להשקיט את צעדיי כדי שאף אחד לא ירגיש בהיעדרי. אחזתי בדובון שטום נתן לי במתנה , וחבקתי בין זרועותיי. ליבי פעם כארבעה תופים . נכנסתי לחדר כרוח הסערה . מיהרתי לדחוס את הדובון בתא הארון.
טולי ואוסי שבו מחדר ההנהלה בניסיון לשכנע את רחל להוציא אותן לטיול הגיבוש וקורין הופיעה בעקבותיהן . " הנה צמד המריונטות באו," קראה טולי בבוז, " קורין תעוררי , את לא רוצה שהיא תמרח אותנו כמו פיתה, אז במקום לשבת פה בחוסר מעש, אולי תעשי מעשה מועיל בחיים שלך." הרימה טולי את קולה , "אני לא מתכוונת לחכות לכן אני בעצמי אדאג לכך שההשפלה האיומה הזאת לא תעבור על סדר היום , אנו ננצח ובגדול , אם אתן לא מתכוונות לפעול ביחד איתי אני אפעל לבדי ואלחם בכל כוחי על מקומי," אמרה טולי בנחישות.