לשנות את התמונה -חלק1 ~

"לא יכול להיות !" הוא צעק לחלל חדרו. " ידעתי מההתחלה שהמפקד הזה סתם בוגד , כל המטרה שלו הייתה להרוג את פיטר." "עומר ! " צעקה אמו מהמטבח . " תכבה את הטלוויזיה ותבוא עכשיו לאכול !" " דווקא במתח." הוא מילמל לעצמו. והושיט את ידו לפתוח את דלת חדרו, ריח האוכל ניכנס בנחיריו ועורר בו תיאבון. הוא פסע לעבר שולחן האוכל ,והתיישב בשולחן. הוא היה מרוצה מהאוכל שאמו הכינה , זה היה המאכל האהוב עליו. טוב,ליתר דיוק הוא היה מרוצה עד הרגע שבו הגישה לו אמו את הצלחת." מה זה? את יודעת שאני לא אוהב פסטה, איפה השניצלים שהכנת?" שאל. הוא הזיז את צלחת הפסטה מלידו. "זה לא בשבילך ,אני הכנתי את זה למאור ,הוא בצבא ועובד קשה.,אתה אל תתפנק ותאכל את הפסטה." היא אמרה בפסקנות. עומר קם ממקומו ,בטנו מקרקרת ." אני הולך לאיתי." הוא יצא מן הבית וסגר מאחוריו את הדלת. דלת ביתו של חברו נפתחה ,מולו עמד אחיו הקטן של איתי. " מה אתה רוצה? " קולו היה מעצבן ,בדיוק כמו הפרצוף שלו,לרגע אחד הוא ריחם על איתי ,ואז חזר לעצמו . " אני חבר של איתי " עומר ידע טוב מאוד שאין צורך בהסברים , וכי אחיו הקטן של איתי מכיר אותו ,ויודע לשם מה הוא בא . " יופי שאתה חבר שלו, בי. " הוא סגר את הדלת בפרצופו. " אוף ילדים קטנים . " אמר לעצמו עומר , מוסיף ילדים קטנים לרשימת ה-' המעצבנים' . הוא דפק בדלת שוב .הדלת נפתחה "תקשיב לי טוב צוציק ,וכדי שתקשיב טוב מאוד" הוא המשיך בנימה מאיימת "אני חבר של איתי ,למקרה שלא ידעת ,ואני לא פה בשם אמא שלי,לבקש כוס קמח מהשכנים שזה במקרה אתה, אני כאן כדי לבקר את איתי,הבנת ?" הילד הנהן אליו . " טוב מאוד שהבנת ,ועכשיו אם תסלח לי, אני צריך את איתי . " הילד מיצמץ אליו ואז פרץ בבכי. איתי הגיעה לדלת בריצה. " מה קרה ? " שאל איתי, אחיו הקטן התנדב לענות . " הוא אמר שאם אני לא יכניס אותו ,הוא ירביץ לי הרבה " הוא המשיך לבכות .איתי כעס , ועומר היה המום מכמה שילדים הם יצור מעצבן. " איתי אתה לא מאמין לו, נכון? הוא ילד קטן, " ניסה עומר לשכנעו ." אז מעניין מאוד למה הוא בוכה ." אמר איתי בכעס. " אתה רוצה לרמוז שאח שלי שקרן? ,הוא ממש לא משקר " איתי הלך להביא לאחיו מים ,בעוד אחיו מוציא לעומר לשון ופוסע אחר איתי.