מדיטציה בשקט
היא שילבה את רגלייה זו בתוך זו, שמה את ידייה על ברכייה ולקחה נשימה עמוקה.
היא חיכתה 5 שניות עד שהוציאה את האוויר, כי 5 שניות זה כל מה שיכלה להחזיק בפנים. אז היא נשפה, הוציאה את הכל לאט לאט החוצה, עד שלא נשאר לה אוויר להוציא.
היא לקחה נשימה נוספת.
ושוב להוציא אוויר.
היא חזרה על זה כמה דקות, וידה הימנית החלה לתופף מעט על הברך בחוסר מעש, שהפך במהרה לעצבנות כשהכלב של השכנים החל לנבוח.
היא אף כיווצה את ידה השנייה לאגרוף.
לא, חשבה לעצמה, אני צריכה להירגע, אני צריכה לשלוט בכעסים שלי ולנשום עמוק.
היא נשמה עמוק.
אבל הכלב לא הפסיק לנבוח.
לנשום עמוק, היא אמרה בלב, פשוט תנשמי עמוק, והרעש יעלם.
אבל הוא לא נעלם.
והרבה אמרו לה שהיא חייבת לשלוט בכעסים, בתגובות, בעצביה. שהיא חייבת לנשום עמוק, לספור עד 10, לעצור עיניים ולדמיין שהיא בתוך הגן עדן שלה. אבל הגן עדן שלה היה שקט, לבד, ללא כל איש או רעש.
אז היא קמה על רגלייה, כיווצה את שתי ידייה באגרופים בלא מעט עצבים, ועם פרצוף זועף הלכה אל החצר של השכנים.
היא הרימה מקל עץ גדול וכבד שנח על האדמה הלחה, הניפה את ידייה למעלה, והכתה את הכלב בראשו עד שנפל ארצה מדמם מראשו. בהתחלה השתנק, יילל. אבל אז הוא הפסיק ועיניו פשוט נחו, פקוחות, שחורות כמו המוות שהרגע זכה לפגוש.
לפחות עכשיו יש לה מעט שקט.
תגובות (6)
חולני? לא הבנתי מה…את במשבר? משהו לא בסדר? אל תקללי את עצמך, הלקאה עצמית לא תעזור. מניסיון- דברי עם מישהו.
זה בקשר לסיפור? הכל פרי דמיוני, מהבחינה הזו הכל בסדר.
אני תמיד מפחיתה מערכי ומקללת את עצמי (ואת העולם ואת אבא שלי, אם כבר מדברים על אנשים שאני מקללת), אז אפשר להגיד שהכל בסדר.
הרבה מוצאים את הסיפורים (וחלק מהשירים) שלי חולניים- אונס, רצח, דברים לא ברורים בעליל שנראה כאילו כתבתי אותם כשהייתי על סמים, דברים שלא מקובלים בחברה, אירוטיקה מלאה בדברים שאני רואה כמשהו יפה ואחרים כזוועות. אז סה"כ, בוא נודה בזה, אולי הסיפורים שלי באמת חולניים :)
חולני או לא חולני – אני נהניתי לקרוא. :)
נהנתי לשמוע :)
מזוכיסתית? אני יותר בקטע של סדיזם… (למי אני משקרת ?)
בוא נגיד ש:
1. תמונה של אנימה בפרופיל
2. קטע חולני עם סוף מפתיע, שאותי אישית יותר השיב על ציפיותיי מאשר הפתיע.
3. את אוהבת להשמיץ את עצמך.
4. את מזוכיסתית
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
SOULMATE
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הקטע קצר, קולע ובעל סגנון.
אני בעצמי כותבת צולעת ככה שאל תצפי ממני לביקורת בונה טובה כל כך.
הלכתי לחטט בעוד סיפורים שלך,
אסטלביסטה
לא"ש ^^
הוו סולמייט. נייס. כן, אני מזוכיסטית (אבל סתם שתדעי, סאדיזם ומזוכיזם הכי הולך ביחד. זה כל היופי בכל העסק הזה, הם הכי הפכים שיש והכי מתאימים זה לזה, אלא אם כן את נתקלת בדושבאג זבל מניאק שלא מכיר במושג 'ערכים', כמו שקרה לי בעבר), אני לא רואה בזה משהו רע אם כי החברה רואה את המזוכיזם (וגם סאדיזם) כמשהו חולני, ולכן כנראה שבחיים לא אדבר על זה עם אנשים שקרובים אליי במציאות ושאני רואה ביומיום, אמנם זה חלק מאוד גדול ממני שלא אוותר עליו אף פעם, כי דאמ, זאת מי שאני.
אני אוהבת אנימה, למרות שלא ראיתי אנימה איזה חצי שנה כבר. עצלנית מדי. אבל אני לומדת יפנית. זה יאטו מנוראגאמי, אני מאוד ממליצה על האנימה הזאת (אפשר לסיים את שתי העונות ביומיים, היא קצרה).
אני מאוד שמחה שזה ענה על הציפיות שלך, זה לא היה אמור להפתיע, אבל אני לא רואה פה סגנון. פשוט… חולני. וקצר.
תודה רבה, תהני, ותשתדלי לא למצוא את עצמך בבית חולים, עוברת ניתוח להסרת היפוקמפוס כדי לשכוח את מה שקראת. מתנצלת על החפירה :)