מה אני מאומצת?! ~פרק 15~ החטיפה! הבכי של החיים! (בבקשה תיקראו) פרק ליפני האחרון!!!

שני האנשים ניכנסו.
"היא היתעלפה" אמר האיש שניכנס
"זה בסדר היא תתעורר" אמר האיש הראשון
פקחתי את עני שוב.
היסתכלתי לצדדים
"בבקשה תשחרר אותי אני מתחננת מה אתה רוצה כסף אני הביא לך" אמרתי בפחד.
האיש הראשון הסתכל עלי.
הייתה לי שרשרת זהב אם שמי אור.
הוא החזק בשרשרת ומשך אותה. הוא החזיק בה ושם בכיסו.
האיש הראשון המשיך להיסתכל עלי.
והחתיף לי סטירה בלחי השני.
"כדי לאזן" אמר האיש וצחק
שני האנשים יצאו ואני נישארתי לבד.
התחלתי ליבכות לא יכולתי לעצור את הדמעות. היה לי קשה מאוד היה לי קר כי הייתי רטובה
והתחלתי להתגעגע לאלינור וברק (למרות שהם שיקרו לי)
לא ידעתי מה לעשות כול גופי כאב לא יכולתי לזוז.
היסתכלתי לצדדים וראיתי משהוא זוהר.
זה היה פנם. מה אני יכולה לעשות עם פנס?
היתקופפתי והרמתי אותו ראיתי שלפנם מחובר מין סכין קטנטן כזה.
ניסיתי לחתוך את הקשר של הרגלים והידיים. היתקופפתי והתחלתי לחתוך היה לי קשה כי הם קשרו אותי ממש טוב!
ולבסוף הצלחתי לשחרר את הקשר של הידיים והרגליים.
קמתי מין הכיסא.
והתחלתי לחשוב איך אני יוצאת?
ולפתע מישהוא פתח את הדלת הייתי חייבת להיתחבא והיה לי רעיון טוב.
היה חלון קטנטן שאפשר ליברוח מימנו פתחתי אותו כדי שיחשבו שברחתי והתחבאתי מאחורי וילון גדול.
שני האנשים ניכנסו.
"מרק מרק היא הישתחררה" צעק האיש הראשון
"מה איך ?" שאל האיש השני בהיסטריה
הם האמינו שבאמת ברחתי והתוכנית שלי היצליחה.
"דרך החלון" מרק בפניקה
"טוב היא לא תצליח לברוח ממש בוא ניצא ונחפש אותה" אמר האיש השני
"אבל דודה שלי תהרוג אתנו אם היא תדע שקורל ברחה" אמר מרק
"אוף בחיים היא לא אהבה אותנו כמו שאהבה את קורל אסור שהיא תימצא אותה" אמר האיש השני
מה יש לי דודה חשבתי לעצמי
שני האנשים יצאו לחפש אותי חיכיתי חמש דקות ויצאתי מהמחבו.
כאשר יצאתי ראיתי אישה מבוגרת רצה לכיווני.
"קורל קורל" צעקה האישה
ניבהלתי לא איבנתי מה היא רוצה.
היא המשיכה להיתקרב ואני קצת היתרחקתי ממש פחדתי.