מה לא בסדר בי?

מה לא בסדר בי?
למה כולם מתרחקים?
למה כולם הולכים?
למה כולם נעלמים?
למה זה קורה רק לי?
מה לא בסדר בי?
למה כל יום אני חוטפת מבטים קרים ושבוזים מ'חברי' לכיתה?
למה היא כבר לא סומכת עלי?
למה היא כבר לא שלי?
מה לא בסדר בי?
למה כל הזמן אני שואלת למה?
למה אני לא מניחה לדברים להסתדר לבד?
למה אני קצרת סבלנות?
למה אני לא מקבלת בחזרה על הטוב שאני מנסה לעשות?
מה לא בסדר בי?
למה את/ה קורא/ת את זה עכשיו?
למה את/ה קורא/ת את הקטעים בכללי?
הרי הם חסרי מחשבה ועמיקות והדבר היחידי שאני יודעת לדבר עליו זאת אהבה חסרת תקווה ולב שבור.
כולם עזבו ובקרוב מאוד,גם את/ה תפסיק/י לקרוא את הקטעים שלי.
כן את/ה,אני מדברת עליך זה/זאת שקרוא/ת את הקטע הזה.