מה לא עושים למען חלום – פרק 7: הזריחה

התיישבתי מול עדן החלון ואני מנסה לחשוב…
עד כמה רחוק אגיע עם השקר הזה?
ברור לי שלא אחזיק מעמד הרבה זמן, אף פעם לא הייתי שקרן טוב.
ובכל זאת… אני החזקתי עד היום די הרבה, אולי אצליח להחזיק את השקר הזה עד סוף השנה?
פתאום שמעתי דפיקה בדלת. "מי זה?" שאלתי ורצתי אל הדלת. "תפתח…" שמעתי בקול מעומעם.
פתחתי את הדלת במהירות, זאת הייתה מייגן. "מה את עושה פה? תראי… לא בא לי עוד הטפות אני רק רוצה שתדעי… ר..רגע מה את עושה?" היא התחילה להתחכך בגופי ודחפה אותי בקלילות אל תוך הבית ונישקה אותי בפה. "יש לך ריח של אלכוהול בפה, את שתית…" אמרתי לעצמי בקול "רק טיפה" היא התחילה לצחוק באופן מוזר ושכבה על המיטה בצורה מוזרה. "רוברט… אני יכולה לקרוא לך רובי? כי רוברט זה שם זקן" היא משכה אותי אל המיטה בעזרת שוליי חולצתי. היא ריתקה אותי למיטה ושכבה מעליי ושיחקה לי עם השיער. "אני מצטערת שכעסתי עלייך רובי… פשוט הייתי בשוק, זה הכל" היא צחקה שוב פעם באופן מוזר וקירבה את פיה אל הפה שלי, היינו קרובים במרחק נשיקה. "אני יודעת שאתה רוצה אותי, ולא אכפת לי באיזה לאום אתה." היא נישקה אותי באופן חטוף וגלגלה את עצמה אל הצד השני של המיטה וסימנה לי עם היד שאבוא אליה. "מייגן, אני אביא לך משהו לשתות ותרגעי." אני קמתי והיא קמה יחד איתי ותפסה לי ביד. "חכה!" היא סובבה אותי אליה ושמה את ידיי סביב מותניה. "אל תשחק אותה תמים" שפתיה נגעו קלות בשפתיי, ונכנעתי, ריח הבושם שעל עורפה השתלט על אפי והתערבב עם ריח האלכוהול שבפה של מייגן, פשוט נכנעתי.

אני תמיד מרגילה את עצמי לקום מוקדם בבוקר, אבל הפעם לא יכולתי בכלל לישון. לא יכולתי לישון בידיעה שאני ישנה בבית של רוברט לידו ערומה במיטה, אני לא מבינה עד כמה שפל הגעתי, ישנתי מקסימום שעה שעתיים ורק אז גיליתי את מה שקרה, אני השתכרתי בשביל זה?! אני הייתי חייבת לשתות שני בקבוקיי וודקה עד שהשתכרתי, אלכוהול לא משפיע עליי כל כך מהר.
אני יצאתי במהירות מהמיטה והתלבשתי, הסתכלתי מחוץ לחלון וראיתי את הזריחה, תמיד אהבתי להסתכל על הזריחה עם אבא שלי כשהייתי קטנה, הוא היה מתפלל מוקדם בבוקר ולפעמים הייתי מנסה לקום גם מוקדם כדי להיות איתו. לצערי, הייתי צריכה לכסות בווילון את החלון כדי שאור הבוקר לא יעיר את רוברט, אני צריכה לעשות את זה מהר וללכת…
התחלתי לחטט במגירות שברחבי החדר במהירות בעודי מנסה לסיים לנעול נעליים, פתאום ראיתי את תעודת הזהות על הרצפה, הוא כל כך לא מסודר… הרמתי את התעודת זהות שלו והתחלתי לדפדף בו, הוא היה עוד לח… מהיום ההוא… לא! לא לחשוב על זה! תתמקדי!
לקחתי דף והתחלתי לכתוב במהירות פתק לרוברט שהלכתי לעבודה ושניפגש שם,
הכנסתי את תעודת הזהות של רוברט לתוך כיס מכנסיי ויצאתי מהבית של רוברט,
אני פתחתי את הדלת… יצאתי מהבית… סגרתי את הדלת אחריי… ופתאום הכל הסתחרר סביבי, והדבר האחרון שראיתי לפני שהתעלפתי, זה את הזריחה.