מכוסה צלקות
אני מתקווצת לכדור , משתדלת לא לבכות ולצעוק יותר מידי
כי ….כי אמא שלי ישנה זה הדבר היחד שאני יכול לעשות בשבילה לא להטריד אותה כשהיא ישנה זה הזמן היחיד שבוא היא מקבלת מנוחה…..מנוחה ממנו
דמעות נאספות מתחת לעיני האדומות מבקשות לרחמים
אבל הוא מסיט מבט ,הוא מעדיף לחשוב שזה לא כואב לי הוא מריץ בראשו תתסריט שהוא רק מחנך אותי להיות בן אדם יותר טוב
הוא מקפל תחגורה סביב ידו שהוא גומר הוא אומר לי זאת אשמתך תסתכלי מה את גורמת לי להיות זורק מבט אחרון בגופי מסתובב ויוצא מחדר
לוכח לגוף שלי 5 דקות לצאת מההלם זאת היתה כבר הפעם השלישית השבוע
מה האלה!?!! זה הולך להימשך כך כל יום
המוח שלי תופס פיקוד ואני מתחילה להזיז את כתפי הדואבות הולכת למקלחת ושותפת מעלי סימני דם קרושים וסימני ידים מלוכלת
עוצמת עניים ,ומנסה להתעלם מהכאב נותנת למים לטשטש את ראיתי ושמיעתי קול המים הזורמים מרגיע אותי ואני מצליחה לנגב תדמעות שהספיקו כבר להתערבב אם המים
אני נאנחת לעצמי בכבדות לפחות זה נגמר אני מזכירה לעצמי בראש זה נגמר! מחר יום חדש אבל זה לודווקא מעודד אותי זה אומר עוד יום של כאב וניסיון להסתיר אותו שלא יגלו
אסור לגלות ,לא בגלל שאני לא רוצה לגלות להסיר תמועקה שסוררת שם שנים אלה בגלל שאני לא רוצה שאמא שלי תסבול הוא ינקום בה ינקום בי ולא משנה מה לא נוכל לחיות בשקט כשאנחנו מוגנות ,
לא פעם שאלתי את אמא שלי למה הוא עושה את זה
איך זה לא כואב לו להכאיב לי או לפחות להכאיב לה הרי הוא יתחתן איתה זה אומר שהוא אוהב אותה
היא משתיקה אותי במבט צורב שהוא בדיוק עובר מחייך אלינו חיוך מחליא שגורם לי לרצות להקיא
היא אף פעם לא ענתה אני מניחה שהיא גם לא טענה
שוב עובר לילה וכבר קשה להסתיר תחבורות אז אני לא יוצאת מהבית
אני שומעת את הצרחות מהחדר השני
הקירות אצלינו מאוד דקות ורק מחשבה אחת עוברת לי בראש
מה אני כבר יכולה לעשות!?!??
תגובות (2)
מהממם באמת ולגבי השיגאות כתיב נתגבר על זה
זה אמיתי?? ממש ריגשת עמדו לי דמעות בעיניים