מלאכי הארץ של לורן

-פתח דבר-

טוב, אז איך אפשר להתחיל את ה"סיפור" שלי?
זאת חידה מסקרנת, בהסיבה שפשוט אף פעם אי אפשר לדעת ממה באמת מתחילה ה"תפנית" הזאת בחייהם של אנשים (שרצים לכתוב עליה).
ההתחלה האמיתית של הסיפור אף פעם אינה ידועה בברור.
זה יכול להיות הרגע המוזר בו מצאתי את עצמי שומעת שירים גרועים ברדיו, וחושבת על טעם החיים..
או אותו רגע בחופשת הקיץ כשעצרתי לשניה מקצב חיי החברה השוטף ועברה בראשי מחשבה נבונה של "הלו? תגידי, פגשת את עצמך לאחרונה?"
כן, וזה גם יכול להיות אותו בוקר קסום כשהתעוררתי לקול ציוץ הציפורים והרגשתי שהיום ההוא הולך להיות מיוחד (מה שכמובן קרה.. אוך אני ותחושות הבטן שלי..).

מה הפואנטה שלי, אתם בטח שואלים..?

טוב, גם אני שאלתי את עצמי את אותה שאלה לפני שהתיישבתי לכתוב את סיפור-חיי-הלא-משגע-כמו-של-בלה-סוון-קאלן..
והגעתי למסקנה כואבת:
אין לי פואנטה.

רק רציתי לשתף אתכם(:

אז.. אני אתחיל מ..אממ.. מהדינוזאורים?
כן, נראה לי זאת תהיה אחלה נקודת התחלה לסיפור על הארועים שקרו לי (שבטח התגלגלו עוד משם..) [;

טוב, די.
כמו שחברתי הטובה נרהגה לומר: בלי"ץ (בלי ציניות)!

יאללה, יוצאים לדרך..