מנחם מנדל
סיפור מהחיים
מנחם מנדל
אמיתי. לגמרי, האיש בן 102, כפוף מצומק משהו , אבל הראש כמו חדש.
יושב בארוחת צהריים עם חברים , מן פרלמנט כזה , במועדונית. חבריו או יותר נכון להגיד חברותיו ,
הצעירות , נושקות ל-80 פלוס, שותות בצמא את דבריו כמו מים חיים.
ותמיד יש לו סיפור . תמיד יש קונוטציות, ותמיד זה מהחיים , שלו.
אז ככה , הוא מספר במבטא רוסי כבד, כשהייתי בן שנה כמעט מתתי.
קיבלתי את החיים במתנה .
זה היה בעיירה שלו בליטא , בתחילת המאה, המשפחה שלו , משפחה גדולה , אורתודוקסית, סבא סבתא, אבא אמא וחמישה ילדים , הוא הקטן ביותר. בחג הפסח , אמו הפסיקה להניק אותו .
הסבא הציע שכדאי להאכיל את התינוק בקניידלך , זה ישביע אותו ויזין אותו.
אמו הצעירה פוררה את הקניידלך לפירורים קטנים . נתנה לו לאכול. הילד ניסה לבלוע ולפתע הכחילו פניו, והוא לא הגיב.
התחילו צעקות , קראו מיד לרופא העיירה .
הגיעו שניים . רופא אחד צעיר ורופא אחד זקן .
הרופא הזקן , בעל הניסיון הסתכל על העולל ומיד פסק , אין מה לעשות . הילד מת.
הרופא הצעיר הסתכל עוד פעם , לפתע ראה שהתינוק מסתכל על אמו. הוא הבין שהילד לא איבד את ההכרה .הוא הפך אותו וגרם לו להקיא .באותו רגע חזר הצבע לפניו והוא התחיל לנשום .
צעקות אושר ושמחה פרצו מכל עבר , הילד ניצל.
וככה התחילו חיי ,כמו נס גדול . והנה נס גדול שאני עדיין חי , בגיל כזה . ברוך השם, בריא ,בנפשי ובגופי, למרות כל החיים הקשים שעברתי ,עדיין שורד. עדיין חי ובועט.
תגובות (1)
סיפור יפה.