נועם רועם פרק 1

"נועם,אתה הכנת כבר שיעורים?"
לא ידעתי מה לענות לאולגה באותו רגע…הבטחתי לה שאעשה שיעורים עוד אחרי ארוחת הצהריים….
"כן,אולגה.."לחשתי בתקווה שלא תשמע.
"כל הכבוד,עכשיו בוא-ארוחת הערב מוכנה"היא שמעה.אולגה תמיד שומעת הכול,לא משנה כמה שקט אהייה.
אולגה היא המטפלת שלי…אתם בטח תוהים למה לילד בגילי,ילד בן 12 יש מטפלת,אז אסביר לכם:
אבי הוא שחקן קולנוע מפורסם:"ליאור רועם".ממש ברגעים אלו הוא מצלם את סירטו החדש:"האביר מפלהוגן".
אבי הרבה לא בבית ואמי נפטרה כשהייתי בן 3…אז אני הרבה עם אולגה….
אחרי בית ספר אני רואה ילדים שהולכים עם ההורים שלהם…לפעמים אני גם מאוד רוצה שאבי יחזור ויאסוף אותי מבית הספר אבל….הוא עסוק….
"נועם נו תרד כבר!כמה זמן אפשר לחכות?הארוחה מתקררת!"צעקה לי אולגה מהמטבח.
"אני בא!אני בא"צעקתי לה בחזרה.
כשירדתי למטה,למטבח,אולגה חיכתה לי עם הארוחה האהובה עליי:פירה תפוחי אדמה ועוף בתנור.
אולגה מכינה לי מאכלים טעימים רק כשיש אירועים מיוחדים.
"נו,מה קרה?"שאלתי אותה בסקרנות.
"כלום….למה צריך לקרות משהו כדי שאכין לך את המאכל האהוב עלייך?"ופניה נפלו.
"אולגה,אני יודע שקרה משהו ספרי לי את האמת…"נזפתי בה.
"טוב…נועם,אביך קיבל משרה חדשה והזמינו אותו לצידה השני של הארץ בכדי שיוכל להשתתף בסרט…"אמרה ופנייה נפלו מטה.
"זה מצוין!אז למה את עצובה?"שאלתי.
"נועם,חמוד,בגלל שאביך עובר לצידה השני של הארץ….אתה צריך לעבור איתו…"אמרה ופנייה נפלו עוד יותר.
"מה?למה?"שאלתי ופניי החוירו.
"אביך רוצה לבלות איתך יותר וביקש שתעבור איתו…"
"אבל…אבל…מה איתך?שאלתי והסתכלתי עלייה.
"לצערי לא אוכל לבוא איתך מכיוון שכאן גרה משפחתי ולא אוכל לעזוב אותם…"אמרה.
לא ידעתי מה להגיד….אולגה מטפלת בי מאז שאמי נפטרה…היא אמי השנייה….לא רציתי לעזוב אותה,את חברי ואת ביתי…