נכנסתי לתוך מלכודת

זהו זה,החיים עוברים מהר מאוד כל יום מתרחק ממני,לאט לאט אני מזדקנת החיים ממשיכים ושמים תוכן כל צעד מוביל אותי לדלת אחרת שאני צריכה לפתוח.ואז אני נופלת למלכודת כל פעם מחדש זה משהו אחר,זה שמשהו רודף אותי ואני בורחת אבל הוא מצליח למצוא אותי מחדש
אני מנסה להשתחרר לצרוח לברוח להתנגד אבל הוא רודף אותי…אותה מלכודת הדלת נפתחת ונסגרת הלוואי שזה יגמר כבר כי אז אני ארגיש יותר טוב!אבל זה לא נגמר והדלתות ממשיכות ומתפתלות כל יום שעובר לאט לאט מגיעים לקצה החוט אבל מה שרודף אותי לא מתייאש היצור הזה הוא הדברים הרעים הצלקות החתכים הפחדים כל ההפסדים חוסר התקווה,זה המפלצת הזאת שלא עוזבת אותי
ותלווה אותי לכל החיים בתור צלקת,הדלתות עדיין ממשיכות וכך גם היצור
אני לא מוותרת לא מתחרטת לא מתייאשת מנסה שלא לשים לב להסיח את הדעת בכל דבר העיקר לא זה!אבל המפלצת עדיין רודפת אחרי ותרדוף אותי לכל החיים
התקווה כבר מזמן נעלמה החיוך המבריק והקורן הפך לבכי עגום ומדכא
אין מה לעשות חוץ מלהמשיך לברוח או להתעמת
כי כל יום שעובר היא גדלה וגדלה
פותחת דלת וסגורת בורחת במסדרונות
"תעזבי אותי כבר"
אבל היא לא עוזבת….