נשברת

היא ישבה על רצפת החדר, עיניה אדומות ולחיה רטובות.
היא נשברת, לאט לאט, חתיכה אחר חתיכה.
הוא הסיבה לשבירתה.
היא הוציאה את הסכין , קירבה אותו לעורה, והעבירה אותו חלושות על עורה.
ושוב הפעם, רק יותר בחוזקה.
להוסיף עוד חתך ל"אוסף" החתכים שלה.
למה?
למה זה מועיל?
היא העיפה את הסכין רחוק ממנה, בעוצמה.
"לא" לחשה לעצמה בשקט.
"הוא לא סיבה מספיק טובה בשבילי בכדי להישבר"
לחשה בנחישות, הדמעות עדיין זולגות על לחיה.
"הוא לא יראה אותי נשברת"