סיפורו של ילד שמן-הקדמה

סיפורו של ילד שמן

"שמן אחד,יא מכוער,תראה ת'בטן שלך." אלו הקולות שאני שומע כשאני עובר במסדרון.
נראה שהמסדרון לא נגמר,הוא ממשיך וממשיך,וככל שאני ממשיך ללכת,ילדים צועקים את זה יותר ויותר.
אני מתעורר,מלא בזיעה ורועד מרוב בעתה. "זה לא אמיתי,זה לא אמיתי." אני אומר לעצמי,כדי להירגע.
אני נושם נשימות ארוכות,כמו שהמורה שלנו לספורט לימדה אותנו לעשות,נשימות עמוקות.
אני נרגע,אך לא מעז לחזור לישון.כבר כמה זמן החלום הזה רודף אותי בלילות,תוצאה של טראומות ילדות וכל הדיבורים של הפסיכולוגים.
"שרון,חמוד,הכל בסדר?" שואלת אמא שלי בדאגה,היא כנראה שמעה אותי צורח בבהלה כשהתעוררתי.
"כן,הכל בסדר,אמא,תחזרי לישון." אני אומר לה.
"טוב,חמוד,לילה טוב." היא אומרת וחוזרת לחדרה.
אני יודע שעמוק בפנים היא לא אוהבת אותי,היא הייתה מעדיפה שאני אהיה כמו יואב,אחי הגדול,שהוא שחיין וספורטאי מצטיין.
במקום זאת,היא קיבלה אותי,הפדלאה,שכל ריצה היא סיוט בשבילו.
אני רוצה לחזור לישון,אבל הפחד לא נותן לי.במקום זאת,אני חושב מחשבות על השירים שנמצאים בתיקייה במחשב שלי.אני לא מעז להראות אותם לאף אחד,אפילו לא לסבא שלי,שאני די קרוב אליו.אני לא רוצה שיצחקו עליי.
אני עייף,אז אני מנסה לחזור לישון,אני מקווה שאזכה לקצת שעות שינה.