אהבה או לא

שנאתי את הילד הזה הוא היה פוזאיסט שוויצר ילד לא נחמד במיוחד הוא היה איתי בפנימיה לפני חמש שנים,שבת אחת היינו בפנימיה רק אני והוא כל המדריכים היו בחדר שלו והיתה מין אווירה מוזרה, לא הבנתי מה קורה שם,יצאתי החוצה לחצר האחורית והוא בא התחיל לבכות שאלת אותה "מה יש לך" הוא לא ענה
הסתובבתי ללכת והוא פתאום קרה לי הוא התחיל לספר לי שהוא רואה את אמא שלו שנפטרה בחלומות והיא באה אליו כרוח לא ידעתי מה להגיד פחדתי וישבנו וניסיתי לנחם אותו קצת וחזרנו לבית.

מאז הוא פשוט לא דיבר איתי וכל פעם שהסכלתי עליו הוא השפיל את הראש.
לילה אחד הרגשתי שמישהו מלטף לי את היד ולוחש לי לילה טוב
וככה כל פעם הוא בא ומספר לי דברים שיחקתי אותה ישנה אבל הוא ידע שאני ערה.

זה נמשך הרבה זמן עד שהילדה שישנה איתי בחדר התעוררה בלילה וראתה אותו מדבר איתי
היא שאלה מה יש לנו וסיפרה לכולם. מאז לא דיברנו…

סיפור ראשון לאט לאט אני אתחיל לפרט יותר ואכתוב סיפור עם תוכן וארוך