אהבה זה לא מה שדמיינת

מצחיק שנשים תמיד מדמיינו את הגבר המושלם..
צבע עיינים,צבע שיער,אורך שיער,גוף,גובה,משקל,דיבור…
שלא נדבר על אופי חמוד מתוק מתחשב נדיב אוהב רומנטי שרמנטי וכו' וכו' וכו'
בסוף הכל הולך בהפוכה ..
אנחנו מתאהבים בהפך הגמור במקום איזה חנון את מתאהבת בערס
במקום באיזה ערס את מתאהבת בחנון

תיראו אותי אני כאחת שנחשבת כחנונית כניראה למרות שאני לא יודעת למה אני כזאת ..
צריך למצוא שם לאנשים שהם לא פרחות לא פריקיות ולא חנוניות לא שיש לי בעיה עם שום צד אאבל יש מאפיין לכל צד ואני ממש לא חנונית
אבל לא על זה אני מדברת ..
אני ילדה חנונית כביכול מתאהבת בערס…
אני תמיד דמיינתי את הגבר שלי כאחד גבוה קצת שרירי לא משהו מוגזם קצת שיער ולא את הגלאח הנורא הזה שעכשיו באופנה כמובן שכל אחד ודעתו …
ועיניים גם לא מזיזות ..
דמיינתי את האופי שלו שהוא יהיה נדיב שיאהב אותי לא יפגע בי לא אכפת לי מרומנטיות אני לא קיטשית ועוד הרבה דברים שלא ישוויץ ושיהיה נחמד

בסוף ? אני מתאהבת בזה שיש לו את הגלאח הנורא הזה .. שהוא שוויצר לגמרי וחושב שהוא מעל כולם.. רומנטי?ניראהלי שקצת כן לגביהנדיב לא יודעת
הוא אדם מצצחיק משהו שאני לא כל כך אוהבת כמובן שאני לא אדם מקובע ואני גם צוחקת ויש לי בדיחות אבל הוא לא מהסוג של הצחוקים שאני אוהבת …
ושלא נדבר על זה שהוא לא חתיך כל כך טוב ככה חשבתי אבל עם כל תמנוה שלו אני נמסה
זה מה שקורה כשמנסים להתחיל איתי בדברים קטנים
העיגלים שלי הדבר הזה והדבר הזה ומנסה להתחיל שיחות
בהתחלה הכל היה ניראה לי מוזר אבל לאט לאט נידלקתי עליו

לא עשיתי עם זה כלום ואני עד עכשיו חייה בסימן שאלה ..
אולי טעות ואולי לא
אבל כשזה עולמות שונים כל כך
וזה לא הטעם שלי
אולי אני עושה טעות?
אבל אולי זה מה שמדהים באהבה .. שמדמיינים משהו אחד אבל מקבלים קצת את ההפך משהו מוזר ומשהו מעולם אחר

החיים מפתיעים לא ?