אונס? אל תגידי את זה!! ~פרק ראשון~
היי, מקווה שנהנתם מההקדמה:) אם לא קראתם אותה אז כדאי כי בלי זה לא תבינו.. אז תקראו ובבקשה תשתפו מה דעתכם, קריאה מהנה:)
~ פרק ראשון~
משפחת פשע? עבריינים? סמים? אולר? דקירה? כלא? שמעתם פעם תמילים האלה? כי אני כן.. אני חיה במילים האלה.. בכל יום.
אז כן, נולדתי למשפחת פשע בלשון המועטה, וגדלתי להיות חלק מזה, מעבר לכך שיש לי עוד חמש אחים בנים עבריינים אחד אחד גם דודים שלי חלק מזה.. זה לא כזה רע, זה גם לא מפחיד.. כל עוד את חלק מזה.
לימדו אותי לשמור על הכבוד שלי, שכל אחד שרק מסתכל עליי לא במקום נדקר, מצחיק היה לשמוע שלמדתי לומר אולר לפני שידעתי לומר אמא ואבא.. אבל ככה זה.. זה החיים במשפחה.
חשבתם על פעם? איך זה לחיות ככה? שחצי מהחברים שלך מרגלים אחריך? מוודאים שאף אחד לא מתקרב יותר מידי? זה קשה.. אבל זה גם לא כזה רע.
—————————————————————————————————————–
נ.מ אנה:
תכירו את בן, בן דוד שלי, הורס חחחחח, בן 17 וחצי.. אני בשבילו? הדבר הכי יקר לו בעולם, מבחינתו אסור לאפחד להתקרב אליי.
״בן!!!!! אמאאא בןןןן!!! נווו בוא כבר ידפוק בוא!!!״
״ מה ימשוגעת? מה את צועקת?!״ הוא ענה.
״ תקשיב.. אבל רציני עכשיו ובלי לשפוט ותן לסיים עד הסוף!!״ ניסיתי לרכך אותו לפני החדשות המרעישות, ״נו?״ הוא ענה.
״ מכיר את דניאל? הילד החתיך מכיתה יא? הוא הזמין אותי לצאת היום.. ״ וואי אני לא מאמינה שאמרתי את זה!
בן התחיל להחליף צבעים.. ״תשמעי לי טוב, פעם אחרונה שאת יוצרת קשר עם השרמוט הזה למה אני הולך ומזיין אותו!! שמעת?!?״ הוא צעק
״ אבל בן!! מה אני ילדה קטנה?!? יאללה כבר אני מרגישה בכלא!! אסור לי להיות עם מישהו?!״
״לא הבנת מה אמרתי? את לא מתקרבת לילד הזין הזה!!״ הוא המשיך לתקוף
״ ילד זין אה? תזדיין לי מהחדר אני לא רוצה לראות אותך!! ״ צעקתי עליו והוא הלך..
בטח הלך, הוא הלך ישר, ולמה? כי הוא יודע שאני מכבדת תמילה שלו ושאני לא אעשה משהו אם הוא אמר לי שלא.. אבל דיי!! הפעם זה לא ייגמר ככה!! מה הוא אבא שלי?!? אני יודעת שהוא רוצה בטובתי אבל כמה אפשר?!? ולא אכפת לי מי ומה דניאל!! אני רוצה להיות איתו והוא איתי!! הפעם אני אעשה מה שבראש לי!! מה כבר יכול לקרות!?!
———————————————————————————————————————-
מה כבר יכול לקרות אה? פחח רק עכשיו אני מבינה כמה טיפשה הייתי…
תגובות (4)
אוקיי אני הולכת לכתוב ביקורת בונה אז אל תיעלבי.
1. העלילה רצה מהר די, בקושי כתוב מה היא מרגישה.
2. וואו כמה סימני קריאה ושאלה שהורסים את הקריאה באופן משמעותי, אהובה תורידי את זה בבקשה וככה יהיה יותר כיף לקרוא.
3. העלילה רצה מהר מדי, שנייה אחת שכונת פשע ושנייה אחרת בן דוד הורס בן 17.
4. אל תרשמי חחח או אפחד, זה סתם סלנג שגם מוריד.
5. הרבה קללות.
קחי לתשומת ליבך ואם פגעתי אני מצטערת
המשך
אני מתנצלת אם התגובה שלי הולכת להיות חדה ועוקצנית, אבל אני מקווה שלא תעלבי יותר מדיי ותהיי מספיק בוגרת להקשיב לעצתי.
אם זו ספרות, וזה נקרא ספרות, אז אני צנצנת.
שכתבי את כל הסיפור לשפה יותר ספרותית, כמו שכבר אמרו לך: ״אפחד״ ״חחח״ ״!!!!״ וגם ״תמילים״ אלו לא מילים שכותבים, אל מילים שאומרים. את כתבת אנדרלמוסיה כאותית, ברוטלית, חסרת כל גוון ספרותי. נסי לשכתב. הכל. מההתחלה. התחילי בכך שתקראי את הסיפור לעצמך בקול רם כאילו את מקריאה סיפור לילד לפני השינה. אולי אז תביני על מה אני מדברת.
בהצלחה.
תודה רבה על הביקורת הבונה אני באמת מעריכה את זה, אני אקח הכל לצומת ליבי ובעזרת ה בפעם האה ייצא טוב יותר