אין לי שם לזה. תמודדו
למה מתתי? הם עוד שואלים למה מתתי? למה ההוא שם למעלה החליט לקחת אותי? הם ממש חצופים, אפשר לחשוב שהם לא אחראים לכל החרא הזה.
אני יענה להם, מתתי כי היה לי רע. פשוט רע. לא יכולתי לסבול עוד דקה אחת לידם אז ההוא שם למעלה ואני בכוחות משותפים החלטנו שאני לא צריכה לסבול ושמנו לזה קץ.
פתאום כואב להם, כאילו היה להם אכפת מהכאב שלי תמיד.
הסיפור שלי בתכלס הרבה יותר פשוט ישנם אנשים שהיו מתים לחיים כאלה, הם בטח היו אומרים שאני ילדה מפומקת שלא יודעת להעריך שום דבר. אולי הם צודקים אבל לי היה קשה להתמודד עם זה. קשה מאוד.
כשהם יחזרו הבייתה הם יסתכלו על הדברים שלי, יארזו אותם בארגז וישרפו. ישמידו כל ראיה שהייתי שם.
שכולם יגידו מה שהם רוצים אבל מי שסבל את החיים האלה היה אני. ולא אף אחד אחר.
אז כולם יכולים להיות כמו פופקורן ולקפוץ לי, כי אני מזמן כבר שמתי עליהם פס.
תגובות (10)
אם לא קשה לכם אז תגיבו
צודקת במיליון אחוז.
בקשר למה אני צודקת??
אהבתי.
נורא אהבתי את הכתיבה יש בה המון המון כנות ,מקווה בשביל שזה יסתדר♥
גם אני מקווה שיסתדר לי זה מתיש
אם את רוצה אני פה בשביל לפרוק
את יודעת למה כתבת את זה נכןן?… כי את מפונקת! חח סתם… נגעת בנושא טחון אבל עשית את זה דימטוב עם האמת העצמית שלך. את כאילו אומרת- כן זו האמת המכוערת והלא מתייפייפת.וזה אקט של מורדת. רק שכשאת אומרת את זה גם לעצמיך… זה כבר אקט של התבגרןת. יעזור אם אני אגיד לך שהמציאןת שלך יפה כי את נראית בנאדם די פאקינ טוב ושכל מציאות חרא חיה רק בראש שלך כשאת מזינה אותה ומאמינה לה? כנראה שלא.
לא אכפת לי שהנושא טחון, כתבתי את זה כשבאמת כעסתי על כולם.
ואני מאוד מפונקת חחחחח עד שזה מגיע ל…
אוקיי, וואו. יש בכתיבה שלך משהו עוצמתי. את מתארת את מה שאת מרגישה באמצעות הכתיבה, פורקת עליה את כל הכבד עלייך. אבל הייתי רוצה, יותר נכון צריכה, כדי שזה יהיה באמת מושלם, שתוסיפי. תוסיפי מחשבות נוספות, התלבטויות. תוסיפי רגשות. תקראי המון ספרים, ואת בסך הכל טובה. את מוכשרת, אין לי ספק בזה. יש לך עתיד מזהיר!