אני לא מבינה למה צריכים לקחת לי אותך.

אני לא מבינה למה מנסים לקחת ממני את הדבר היחידי שבאמת היה איתי כל הזמן הזה.
אני לא מבינה למה ה'גדולים' מנסים להחליט בשבילי. אני לא מבינה למה אנשים רואים בי כ'ילדה קטנה' שלא יכולה להסתדר לבד.
אני לא מבינה מה מפריע לאנשים שטוב לי.
אני לא מבינה למה אנשים חושבים שאם אני בת והוא בן זה אומר שיהיה בינינו משהו.
אני לא מבינה למה זה שהוא יותר גדול ממני מוציא אותו ה'אשם' ואותי כ'קורבן'.
אני לא מבינה מה עשיתי לא בסדר כששמרתי על כל החוקים.
אני לא מבינה איך דברים יכולים להשתנות ברגע.
אני לא מבינה למה אף אחד לא עוצר בשביל לשאול אותי מה באמת קורה במקום להסיק מסקנות לבד.
אני לא מבינה למה אתה לא עושה כלום כדי להגיד להם להפסיק לקחת אותנו.
אני לא מבינה איך אני הולכת להמשיך קדימה, לא בגלל שתדעך מבלי שאשים לב, בגלל שאני לא יודעת מה עוד יתחשק להם לקחת לי, מאיזה עוד פגיעה אצטרך להתאושש?
אני לא מבינה למה זה כל כך מבלבל.
אני לא מבינה למה אני מרגישה שאתה מסתיר ממני דברים.
אני לא מבינה למה אני מרגישה ריקנות כל כך גדולה כשכולם זזים והכל נע.
אני לא מבינה למה הכל צריך להיות כל כך מסובך.
אני לא מבינה ממתי היחסים האלו הם נהפכו לכל כך שחורים ומכאיבים.
אני לא מבינה למה
אני פשוט לא מבינה.