אני מכורה *-*
אני מכורה.
לא לסמים, לא לאלכוהול, לא לעישון.
אני מכורה למחשב.
ואני לא שמה לב לחיים שבחוץ.
וזה רע.
וקשה לי להפסיק.
אני מתחילה להתחיל תהליך גמילה.
לא לסמים, לא לאלכוהול, לא לעישון.
אלא, למחשב.
ביי חברים יקרים. אתחבר פחות. סה"כ שעתיים ביום בערך.
כי אני מגזימה.
עם המחשב.
תגובות (15)
אני ניסיתי לעשות את זה וזה לא עבד…. אז אל תנסי אפילו.
אין לך מה לחפש מחוץ למחשב.
\החייים בחוץ זה חרא. תישארי איתנו. אל תעזבי.
כנ"ל לסיפורים מעניינים מאוד 123
מחשב זה מסרטן ויש לי המון משימות שלא עשיתי. יותר מדי.
גלוש מתוקה כולנו נמות בסוף לא משנה אם זה מסרטן או וואטאבר ואם יש לך משימות חשובות פשוט תעשי אותן לפני שאת נכנסת למחשב כמוני. תציבי לעצמך סדר עדיפויות
בדיוק, את לא חייבת להימנע מהמחשב.
אבל את כן צריכה לדעת איך לסנכרן בין המחשב לבין החיים האמיתיים, כי גם הם קיימים, אחרי הכל.
ולצערנו.
רעיון טוב :)
ואני לא אתנתק לגמריי. אני אפחית את הכמות :)
נראה אם תצליחי.
לי היו סיבות הרבה יותר טובות להתנתק מהמחשב ונשארתי… אבל למי אכפת.
בקיצור, אני צופה בך ובהתקדמות שלך, ילדה.
בהצלחה עם הגמילה מהמחשב =)
עצה: תנתקי לך את מה שמחבר את המחשב לחשמל ותבקשי מההורים שלך שיחביאו את זה. או שתצאי מהחדר ותנעלי אותו כשאת בחוץ.
עשיתי את זה. ואז הייתי חולה והייתי במחשב ואז המשכתי…
תסלחי לי אבל העצה הראשונה פשוט מטומטמת.
אני מאחלת לך בהצלחה! ואני באמת מקווה שתצליחי!
-יש- לך מה לחפש מחוץ למחשב, החיים יפים שם בחוץ וכל מי שאומר ההפך זה רק כי הוא מפחד להתמודד איתם.
תודה. יהיה לי קשה.
ואני גם הייתי רוצה להקשיב להצעה של רייצ'ל.
אבל אני חייבת. זאת לא שאלה. לצערי.
היי, לכל אדם יש חיים אחרים מחוץ למחשב, יש כאלה שטוב להם יותר בחוץ, כמו שככל הנראה אצלך, אני מעדיפה להיות במחשב.
את לא יכולה להגיד שהעצה שלי מטומטמת בלי להכיר אותי או את גלוש באמת.
לא חשבתי שאת מעדיפה להיות כל היום בתוך המחשב כי החיים שלך מקסימים.
נכון, אני לא מכירה אותך. את לא מכירה אותי, את לא יודעת עם אלו -קשיים- אני מתמודדת. לא הייתי מגיבה בצורה כזאת אם היה לי קל בחיים או אם אני עכשיו או הייתי פעם מכורה למחשב…מבחינתי זאת התיפיפות נפש.
הרשתי לעצמי להגיב כי עשיתי דבר אחד שאת לא עשית- נאבקתי, התמודדתי. ואני לא אגיד לך שזה היה קל או מהיר, כי זה ממש לא היה,
אבל את יודעת מה? זה היה שווה את זה.
כי בסופו של דבר, בסופו של יום כשאני מתנתקת מן המחשב, זהו. אני כבר לא שם יותר, אני לא קיימת.
ובחיים עצמם? אני חורטת את עצמי בתוכם.
תצאו מהאשליה.
המחשב הוא עולם דמיוני, הוא מקלט, בכדי לברוח. לא צריך להתמודד עם אנשים, לדבר איתם פנים מול פנים…
אם את רוצה לחיות בעולם כזה שיבושם לך,
אני בסך הכל רציתי למנוע את הטעות ממישהי אחרת.
היי, החיים שלי לא עד כדי כך גרועים…
לכל אחד יש את החיים שלו ואת הרצון שלו, אם טוב לך ככה, אז טוב לך. אם גלוש רוצה להיות ככה, אז שתהיה.
אני מעדיפה את המחשב, זה הכל.
מסכימה ב10000000000 אחוז עם אביה