אני שונה? או החברה? [ מציעה לקרוא.]

היי. החלטתי לשתף אותכם בנושא שמטריד את לבי לאחרונה.
השוני של החברה הזאת.
תגידו, בכנות, כמה פעמים אמרתם לעצמכם ?' אני לא מתאים לכאן?,' או ' אני שונה? או שהם?' או אולי, ' מה אני עושה לא בסדר?'. אני שאלת את עצמי. והגעתי למסקנה. שהרוב כאן מושפע. כן כן. גם אם כואב לכם לדעת את זה. [ מה שגם שחלק ממי שקורא את זה מושפע מהחברה.]
כולנו מושפעים ממשהו. אני למשל מושפעת מהתחביבים שלי. וממה שאני אוהבת וזה בסדר.
אבל יש הרבה אנשים שהם מושפעים מהחברה. לובשים אותו שורט זנותי. [ אני אהיה כנה ובוטה כאן.] שאני חושבת שזה יותר קצר מתחתונים.[ ואני לא מדברת על בוקסר.]. או שכולם אוהבים את אותו פופ רדוד, עם מילים חסרות ערך שמוציאים את הבנות בקליפ כאובייקט מיני, ואז אנשים מתפלאים שיש אונסים בעולם שלנו. שהרוב מאמינים באותו דבר. באלוהים. ושאם אתה לא מאמין באלוהים. אתה פסול מהחברה הזאת, אין לך מקום כאן. בגלל דעה אחת. בתחום אחד.
שכולם שונאים את אותו דברים. שכולם נרתעים מאותם דברים.
ואני ? איך הבנתי את זה? . אז ככה.
היה לנו ליפני כמה ימים הרצאה על אלכוהול, הבנתי מההרצאה המון דברים.
על השפעה בעיקר. על סוגי השפעה. ואל מהו לחץ חברתי מנקודה של קרבנות.
הבנתי שאני שונה מהחברה באותו יום.
עזבו אתכם מהמשפט. 'כולנו שונים.' זה נכון. לא מכחישה או משהו.
אבל כולנו עדין נרתעים מהשוני של האחר. ובחברה שאני חיה בה. עם האנשים שסביבי, אסור להיות שונה. כי שונה= פסול כמו שאצלנו בבית ספר, כוח= שחיתות.
אתמול, שאלו בקבוצת בנות מי רואה היפה והחנון. [ שלדעתי שם מטומטם לתכנית. נותן רושם שבנים [ ובכללי 'חנונים'] הם מכונות חשיבה, ובנות הם אובייקט מיני ללא שכל.] ועניתי 'לא'. ויש לי הרגל לענות בקבוצת בנות לא. אהבתן את השורט[ תחתונים] האלה?' לא.' רואות את הסדרה הזאת?' 'לא'. אוהבות את הלק הזה?'לא'. ילדה אחת, הגיבה לי. " הכל לא.?" רשמתי לה. " אני מודעת לכך שאני שונה מהחברה באמת שאני רואה את זה. ולדעתי זה עצוב. תלמדו שיש שונה. זה כמו שאני אשאל על תכנית שאני אוהבת ואת אפילו לא תכירי אותה. ואני אהיה בהלם כי את לא מכירה את התכנית הזאת.!
לאן הגענו? כולם כמעט אותו דבר. אני אישית שונאת להיות חלק מחבורה של אנשים שונים. אני חיה איתם. ואני אוהבת שוני באמת. אבל אם לא מכבדים אותי, למה אני אכבד?.
ליפני שבועיים בערך. ירדתי מהאוטובוס, בדרך לבית ספר. שומעת את השיר its all over של הלהקה שאני מאוד אוהבת three days grace. ילדה אחת אמרה לי. ' אלוהים ישמור עלייך, ילדה מה זה הזוועה הזאת?', עכשיו נעצור. זה לא שלי אין דעות שליליות על משהו באיזה שהוא תחום. אבל רגע. מכאן ועד להעליב את מה שאני אוהבת. יש הבדל. עניתי לה. " אני יודעת שזה נשמע מוזר, אבל אני כבר התרגלתי.' וכשצחקו עליי שאני אתאיסטית ואמרו לי שזה לא נורמלי בחברה הזאת. מה עניתי? ' נורמלי זה משעמם!'. אני מתכוונת. לא לזה שאני הכי טובה ואתם לא. אם איך שהוא חשבתם על זה. שזה המסדר זה טעות. אלא על השפיטה של החברה. עם משהו שונה הוא לא טוב. פסול. אסור. תחשבו על זה רגע.