אתם מכירים את זה?

Thinkfast 29/01/2013 917 צפיות 7 תגובות

אתם מכירים את זה,
שאתם רוצים לכתוב פרק של הסיפור שלכם,
שאתם כבר יכולים להעלות בדמיונכם את ההמשך,
אבל פשוט אין לכם את הכוח לכתוב?
שאין לכם את הסבלנות לשבת ולכתוב פרק ארוך ומושקע, ולא כזה של 5 שורות קצרות?
זה מה שאני מרגישה..
אני רוצה לכתוב פרק של אחד הסיפורים שלי, אבל אין לי כוח.
וגם, כשאני סתם כותבת קטע קצר, אני מוחקת אותו כי הוא מרגיש לי דפוק, חסר פואנטה,
או אפילו כי אין לי רעיון להמשיך אותו עד לסופו.
רציתי עכשיו לכתוב על מה שקרה לי היום.. אבל פתאום, משום מה, מחקתי את הסיפור.
לא יודעת למה.
אולי לא היה לי כוח, או שלא רציתי להמשיך?
אם תספרו ותמיינו את הסיפורים שלי, תהיו נכונים להיווכח כי מספר הסיפורים הקצרים שלי
(ללא המשך)/שירים שלי גדול ממספר הפרקים שכתבתי לסיפורי ההמשכים שלי.
לפעמים יש לי את הרצון העז לכתוב פרק, ואני כותבת, אבל כשאין לי כוח לכתוב פרק
אני פשוט כותבת שיר, או סיפור קצר ללא המשך, כמו זה.
זה לא בדיוק מחסום כתיבה, זה פשוט חוסר רצון.
אז מה לעשות?


תגובות (7)

לי זה לא קרה!
את צריכה מישהו שידחוף אותך לכתוב (לא ממש מישהו שילהיב אותך )
אולי זה בגלל משהו אחר.
תנסי לספר בכיתה שלך על הסיפור ושאת תראי שם אוהבים ויבקשו עוד יהיה לך חשק לכתוב!
ככה אני עשיתי ותאמיני לי זה כיף לקבל תגובות כאלה מאנשים שאת מכירה (:
אם את צריכה לדבר או משהו כזה אני פה(8

29/01/2013 10:00

תודה, אני אנסה, למרות שאני לא בטוחה שהסיפור יעניין את חבריי לכיתה.. אבל נראה, הם הרי יכולים להיות אכזריים כמו כל ילד ונער אבל בסה"כ הם נחמדים, אני מקווה שהם יקשיבו לי.

29/01/2013 10:04

תנסי ואם לא תבקשי עצות ודברים כאלה
גם הכיתה שלי לא אהבה את ואן דיירקשן אבל איכשהו יש כמה ילדים שאוהבים את הסיפור
ואם מישהו אומר לך משהו תשלחי לו בוקס ממני!
סתאאם מתה עליך (:

29/01/2013 10:07

ת-תודה ♥

29/01/2013 10:12

אממ .. מור ?
דבר ראשון , אני מאוד מעריכה אותך ומכבדת אותך . שילדה בגילך מצליחה להביע את עצמה ולנסח את המילים שלה בקפידה , זה מדהים . אני מעריצה אותך בגלל זה .
את כותבת ישר ולעניין ואת כריזמטית מאוד , תכונות שאני מאוד מעריכה .
דבר שני , אני יודעת שהדבר הראשון לא קשור , אבל אני פשוט מרגישה צורך להגיד לך את זה .
דבר שלישי , זה בעצם התגובה עצמה לקטע שהעלת פה . אני מכירה את התחושה הזאת טוב מאוד , ולרוב אני פשוט מחכה שתעלם . עם באמת היא לא נעלמת , אני פונה לאנשים שאני מכירה וחשובים לי , להורי או לחברי , ושואלת לדעתם . אבל לפעמים יש לי חששות , אז אני בוחרת לא להראות להם , ופונה אל עצמי . האם אני מעוניינת לכתוב את ההמשך ? כן , ברור . האם הסיפור מעניין ? אני מניחה שכן . אבל לפעמים באמת נמאס .. אז צריך משהו שידחוף אותך . למשל ; ההורים , החברים לכיתה , חברי האתר וכ'ו …
מקווה שעזרתי D:

29/01/2013 12:27

קודם כל, תודה רבה 3>
דבר שני, אני אנסה היום, זאת אומרת אני אתקשר לחברה שלי ואראה מה דעתה.

30/01/2013 03:55

מודה, קרה לי איזה 4 פעמים…. חחח

salullaby

06/02/2013 07:48
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך