בבקשה דיי !

בבקשה דיי !! דיי לבריונות..דיי לאלימות.. די לפגוע באנשים !
אין לכם מושג מה אני עוברת בשבוע האחרון..
השבוע כמו שאתם יודעים התחיל הבית ספר.. ויצאתי עם 4 חברות מהכיתה הקודמת.
חשבתי שהכל יהיה מושלם.. אני בבית ספר שרציתי , עם החברות שרציתי.
4 החברות האלה ניגשו מיד לחבורה אחרת של 4 בנות חדשות.. אני קצת התביישתי והייתי לא קשורה.
ועל היום הראשון הן פתחו קבוצה.. ביקשתי לצרף אותי כדי שאוכל להכיר את הבנות האלה..
המנהלת לא הסכימה כי היא אמרה שאני לא מכירה אותן.
די הבנתי אותה.. אבל בכל זאת היא יכלה לעזור לי להכיר חברות חדשות.
אז דיברתי על זה עם חברה אחרת מאוד קרובה שלי.. והיא אמרה שהיא ניסתה לדבר איתה אבל לא עבד.
בנתיים הן התחילו לקבוע ביניהן.. הן שלחו תמונות שלהן נהנות עם בנות אחרות לקבוצה של בנות מהשנה של עברה.. אני חייבת להודות שקינאתי.
קינאתי שהן הכירו חברות חדשות ,
שהן נהנות ברגע זה ..
פשוט קינאתי.
יום למחרת ביקשתי מהחברה הקרובה שלי לבקש עוד פעם מהמנהלת של הקבוצה לצרף אותי.
היא סירבה וקצת כעסתי אז התקשרתי אלייה ואמרתי לה שתעזור לי להיות חברה שלהן.
כרגיל היא סירבה וכנראה מרוב עצבים ניתקתי לה בפרצוף בלי לשים לב.
ואז בווצאפ דיברתי עם חברה והיא התערבה.. כל כך כעסתי שאין לי חברות שפשוט רשמתי לה בגועל נפש על תתערבי והצטערתי.
יום למחרת שאלתי אותה עם היא רוצה לעבוד איתי.. ואז היא הודיעה לי שאנחנו 'רשמית' בריב.
שאלתי אותה למה והיא אמרה שניתקתי לה בפרצוף ודיברתי אלייה לא יפה.. וביקשתי סליחה.
היא לא סלחה.
ואז הן עוד פעם קבעו ושלחו תמונות ורשמו דברים מצחיקים..אניי ממש קינאתי.. לא בילדה.. בכל הבנות האלה שיש להן חברות ולא מסתגרות בבית.
יום עבר והפעם ניסיתי קצת לדבר איתן.. כרגיל היו עסוקות עם החברות שלי.
ואז ירדנו לספריה.. הרגשתי לא שייכת.. הן צחקו ביניהן וכל פעם שניסיתי לדבר איתן ראיתי על הפרצוף שלהן.. שהן מתות להגיד לי 'תעזבי אותי בשקט אני לא מכירה אותך'… חלקן הסתכלו עליי בצורה מגעילה.
חשבתי לעצמי שהן אולי יותר נחמדות כשחברות שלהן ?
ובכל זאת ניסיתי לקבוע איתן..
הן דיברו על לקבוע לסרט.. וחברה שלי שאלה מי באה.. אז אמרתי לה שאני.
היא אמרה אוקי והמשיכה לקבוע עם עוד בנות.
אחרי כמה דקות ראיתי שהמנהלת של הקבוצה ועוד ילדה מהילדות החדשות מתלחששות ומסתכלות עלי.. רציתי למות.
ואחר כך המנהלת של הקבוצה.. זאת שאני איתה ב'ריב' אמרה לחברה שלי שישבה לידי.. זאת שדיברה איתי בעניין הסרט.. את המילים האלה:
'למה אמרת לה כן ? לא כולן רוצות שהיא תבוא'.. היא לא לחשה .. לא רמזה.. אמרה לי הכל בפנים.. ועוד חשבתי שהתלחששויות כואבות.
בתוכי הרגשתי מתה.. רציתי פשוט לברוח משם.. להתחיל לבכות כמו שלא בכיתי בחיים..
אבל התאפקתי.. שיחקתי אותה קולית..
את האמת כשאני כותבת את זה עכשיו כואב לי.
מאז אני בדיכאון..
סגורה בבית כל היום..
קמה בבוקר .. הולכת לבית ספר .. חוזרת הביתה .. רואה טלוויזיה .. אוכלת .. רואה טלוויזיה .עד הלילה וישנה.
כבר כמעט שבוע שלא נפגשתי עם אף אחת.. אף אחת לא ממש אכפת לה ממני.
יש לי 2 חברות שהן באמת לא שפטו אותי ולא התערבו.. פשוט המשיכו להיות חברות שלי.. אבל החברה ה'קרובה' שלי כן שפטה אותי..
וכן אמרה לי שמגיע כי העלבתי אותה..
באותו רגע רציתי להתפרק ..
אז כן.. זה סיפור ארוך ומשעמם.. אבל אין לכם מושג כמה מילים יכולות לפגוע.
אז בבקשה דיי !!!