הוריקן של רגשות

אני נמצאת בעיצומו של הוריקן של רגשות. הפחד, העצב, השמחה, חוסר הביטחון, וכעס מורגשים בעוצמות גבוהות, מתערבלים אלו באלו, לא נותנים מנוח. מה אני מבקשת כבר?, שהנפש תשקוט מעט, שאצליח בקשרים חברתיים ולא אחרב אותם ברגעי משבר או כעס. שאהיה יותר בוגרת, שהתנהגותי תאים למישהי בוגרת ולא מישהי בת שלוש. שאדבר יותר שלא אפחד להגיד את דעתי, מבלי לחשוש מפרצי צחוק של הנוכחים. שאפסיק להתחרט על מעשי שאהיה שלמה עם בחירותי והחלטותי. שאפסיק לשתוק בדיון שאני כה רוצה להגיד את דעתי, אך חוששת שדעתי תשמע ילדותית, או לא לעניין. שאלך עם גב זקוף, שאתעלם מהדעות של אנשים ואלך בדרכי שלי. שאפסיק להיפגע מאמירות של אנשים טיפשים שדעתם לא חשובה כלל.

"קחי לך זמן, הכאב הזה יחלוף מהר אני מבטיח"
(יציאת חרום קחי לך זמן)