החזרה ל"שיגרה" אחרי הקורונה.

לאט לאט מתחילות הקלות, מותר להפגש עם הילדים וסופסוף אפשר להתעמל בסטודיו. חילוץ העצמות שם יעיל ומפוקח מאשר תכנית לגיל השלישי במחשב שזה אגב עזר מאד.
אילנה מחכה להקלות נוספות קצת הנאה בחיים. קשה להפגש עם אנשים, כולם זרועי פחד ופאניקה הגובלת הטירוף. אילנה הלכה לפדיקוריסטית ומשום מה חשה יובש בגרון וצרידות. הלקוחה ממול נתקפה בהיסטריה ופנתה לבעלת המכון: "תמדדי לה את החום, איך הכנסת אותה". לאילנה לא היה חום , אבל ההרגשה היתה על הפנים.
כשהלכה לחנות המכולת שמעה סיפורים "מרנינים" : " עוד מעט ישתילו שבבים ואז ישלטו עליך באופן מוחלט. זה עוד לא הכל , ישנה תאורה בקרינה מיוחדת המשבשת את פעולת המוח. " מה עוד יכולים להמציא? הרשתות החברתיות, הפייק ניוז שיבשו לאנשים את שיקול הדעת כנראה.
אילנה לא קונה את הסיפורים האלה ומקשיבה למה שנראה לה היוני וסביר.
בסוף השבוע האחרון נסעה עם משפחתה לחוף הצוק הדרומי. שם זו היתה חגיגה ממש בלי מסיכות, בלי סיפורי קורונה כמעט, רחש גלי הים, אוויר נקי, ריח מלוח. לא היו מדורות ולא היה ריח מנגל, היה דשא רטוב ופריחה צהובה של נר הלילה. עולם אחר בלי סיפורי קורונה ובלי משפטו העתיד של ראש הממשלה. (ממש כבוד לו).