החיים "היפים" שלי

היי שלום אז מאיפה להתחיל לא יודע תקופה ארוכה שאני מרגיש כאילו משהו כבד יושב לי על הלב כל חיי לא נפתחתי טסתי לקנדה לחצי שנה סיפרתי שם דברים שבחיים לא סיפרתי לאף אחד למה סיפרתי מה קרה שמה יכול להיות בגלל שהרגשתי חלש או חוסר ההצלחה שברה אותי כשכל חיי הייתה בי התחושה שנועדתי לגדולות
או בגלל שמתה לי הכלבה בגיל שנה וחודשיים היא רק הייתה ילדה קטנה כן כן שמעתם נכון אומנם כלבה אבל היא הייתה הילדה שלי יושנת אצלי בחדר לא זזה ממני הייתי חוזר הביתה והיא הייתה שם קופצת עליי מלקקת אותי והיו פעמים שלא הייתי מתיחס אליה או לא מוציא אותה החוצה אני אוהב לאסקה שלי כלבה יפה שכמותך מה הייתי עושה אם לא היית באה לחיים שלי אני אוהב אותך איפה את למה טסתי לקנדה אם הייתי יודע שזה מה שיהיה לא הייתי טס לעולם למרות שממש בפנים ידעתי שזה מה שיקרה ובכל זאת טסתי אני מבקש סליחה שעזבתי אותך ילדה קטנה ויפה שלי אני אוהב אותך ממש ממש מה נותר לי להגיד על יצור מופלא שכמוך מקווה שהגעת לגן עדן או מה שיש שם מעבר לנשמה טהורה שכמוך וממש לא מעניין אותי מה הדת אומרת על בעלי חיים יש לך את הנשמה הכי טהורה אפילו יותר מכל אדם שקיים אוהב אותך מאוד מגיע לך לחזור אל העולם הזה בתור משהו חדש חזק יותר בריא יותר
מצטער הייתי חייב לשפוך את זה אז מאיפה להמשיך חיים קשים לא יודע תגידו אתם נתחיל ממה שאני זוכר גילשש עברנו לדירה "חדשה" בדיוק התחלתי כיתה א לסבתא הייתה דירה משלה אמא שלי הייתה דירה חדשה מאיזשהי סיבה שהיא לא ידועה לי הם החליטו לקנות דירה אחת גדולה ולעבור אליה אני זוכר כשהגעתי לדירה לא היה פה כלום לא טייח לא צבע כלום ובגינה גם כלום הכל היה עשבים שעברו את הראש של סבה שלי וסבא שלי היה מטר שבעים לא היה חשמל לא היה פה כלום סבא שלי עשה טייח עשינו פה הכל אבל היו כלכך הרבה נוכלים שעקצו את סבתא שלי שעד שהגענו לקטע של לעשות חשמל בבית ולסדר את הגג נגמר הכסף לסבתא היה הרבה כסף הייתה לה משכורת טובה אבל אז היא התחילה להיות ממש חולה ברוך השם עכשיו יחסית בסדר אבל לא היית יכולה אז לעבוד אז היה רק את סבא שלי שעבד אמא שלי עבדה פה ושם לא יודע לא החזיקה מעמד מצב נפשי שלה היה חלש הגג לא היה בנוי כמו שצריך ולא היה חשמל אני זוכר את החורף הראשון בבית הזה לילות חסרי שינה מסתובבים עם מגבים גשם בתוך הבית אני בחדר בוכה כבר מתוך יאוש רואה את אמא וסבא ודודה מנקים בלי הפסק מנסים להוציא את המים מהבית אז הלכתי לעזור להם אני הייתי ילד מאוד אנרגטי ושמח בתוך הבית לא רציתי להדאיג את אמא שלי אבל בפנים הייתי מדוכא ועצוב אז הייתי מוציא את בבית ספר והרבה ילדים לא רצו להיות בחברתי בגלל זה עם הזמן למדתי איך מתנהגים אהבתי ממש פסיכולוגיה ומצבים של אנשים טוב סטיתי מהנושא היינו בלי חשמל במשך שנה אחרי זה שכן בא וראה אותנו אז הציע לעזור עם כבל מעריך טוב בסדר מדליקים מנורות בערב אין טלויזיה אין כלום רק מנורות בחורף מנקים עם מגבים כי נכנס מים הביתה כי הגגג המחורבן לא טוב דולף אחרי שלוש בעלי מקצוע שעקצו את סבתא שלי אה ואם תהיתם היינו שש אנשים בבית אני אחי אמא שלי דודה סבתא סבא עכשיו יש את הטרוריסטית הקטנה של דודה שלי חחחחח חולה על הקטנה הזאת קצת משוגעת אבל בקטע טוב אז נחזור לסיפור אז הגג אחרכך רצינו ואח שלי הגדול חולה עד גיל 13 14 היה עיוור חלקית בעיות רפואיות קשות מבחינת חוכמה הבן אדם גאון למד בבצפר לעיוורים בירושלים בצפר דתי עלק אחרכך יספר למה שונא את המקום הזה
תקופות ארוכות שהיינו חיים ככה אחרי זה סידרנו בערך את הגג עדיין הייה נכנס מים בחורף אבל פחות איזורים מסויימים אז בערך בגיל 8 או 9 אני יושב בערב בבית ודוד שלי שיכור מגיע אלינו הוא כל הזמן היה בא אלינו רק שיכור לא יודע למה הוא לא היה הולך לאישתו אמא שלי אהבה אותו בקטע אחר לא בקטע של דוד אלא בקטע של מאהב והיה קורה ביניהם כל מיני דברים אשתו ידעה הבן שלו ידע והם לא לקחו אותו הביתה אמא שלי הייתה איתו וזה עיצבן ופגע בי ממש לא ידעתי מה לעשות עם כל הכעס שבי אז הלכתי ורבתי מכות או שחיפשתי שירביצו לי כדאי להרגיע את העצבים כדאי שאמא לא תדע שאני נמצא במצב קשה כי לא רציתי להקשות עליה גם איתי ועם כל המצב הקשה שהיא הייתה בו אין כסף אין מה לאכול עוברים משבוע לשבוע ממשכורת למשכורת ואם באורך פלא נשאר קצת כסף אחרי כל החובות מה לעשות צריך לקנות לחם וחלב אולי מרגרינה כדאי שיהיה מה למרוח על הלחם נשארנו נתונים בחסדם של אחרים שעזרו לנו כפי שלא יתואר אם לא האנשים שפגשנו בדרך לא יודע איפה הייתי עכשיו הרבה אנשים עזרו אני מודה להם כל יום בזכותם אני עדיין חי ובזכותם גם היה מה לאכול בבית
הבכי האין סופי כשאתה רואה את אמא ודוד(ביחדמא שלי חשבה שאני עיוור אבל יש לי בעיה קשה גם עוד בילדות הייתי שם לב לפרטים הקטנים מה היא חשבה שאני עיוור עוד ילק קטן שלא מבין כשהיא ידעה טוב מאוד שהייתי ילד חכם אפילו יותר מדי בשביל עצמי (חשוב לציין הוא לא בדיוק דוד הוא היה בן דודה של סבתא שלי לא יודע משהו בסגנון לא זוכר בדיוק )אז עכשיו אתם בואו תסבירו אחרי כל זה איך ילד אמור ללכת לבצפר וללמוד להקיע לעבור מבחנים ללמוד משהו כשהוא הרגיש שכל העולם נגדו והייתי גם ממש רגיש הייתי מרגיש שאני צריך לעזור לכל העולם לא יודע איך להסביר את היה לי קטע בילדות שחשבתי שאני צריך לטפל בכולם ולעזור לכולם מאיזה שהיא סיבה שהיא עד היום לא מובנת לי משהו דפוק אני יודע אז גם בגלל זה לא הייתי הולך לצפר כל פעם משהו חדש חולפה פה חולה שם כואב הראש כואב הבטן כל מיני כאלה לא רציתי ללכת לבצפר לא היה כיף שם אחרי תקופה ארוכה של אחי שהיה בבצפר בירושלים אני פתאום רואה שזהו הוא עזב שם הוא פאקינג היה אמור להיות סגן הרב הראשי של ירושלים טוב מאיפה אני יודע מה קרה שם עם הזמן המצב הפסיכולוגי שלו הידרדר היה הולך עם סכינים בבית ועובר חדר חדר אומר אני ירצח אותם היה איזה קטע פעם שהוא טפס אותי עם סכין בגרון ואמר לי שאם אני זז הוא חותך אותי טוב אמא שלי עברה ראתה אותי וצעקה מה הוא עושה דיברה איתו והוא נרגע ושיחרר אותי אחרכך החלתי להתעניין מה קרה לו בבצפר מה עשו לו הוא לא היה ככה בסוף גיליתי שאחד התלמידים שם שגם הוא חולה אנס אותו הייתי כלכך עצבני רציתי לרצוח מישהו והוא היה הבן של המנהל בצפר אמא שלי לא עשתה עם זה כלום רק הלכו העיפו אותו מהבצפר ואת המנהל לא יודע מה עשו איתו אני חושב שהוא הרגיש מוזנח באותה תקופה אחרי שזה קרה וזה מה שפירק אותו אבל אחרי הרבה הרבה אהבה הוא פשוט הסתדר הוא יותר לא מסתובב עם סכינים ברוך השםמה עוד יש לספר על החיים המושלמים שלי חחחחחח יש את התקופה של הצבא ואחרי הצבא וקנדה אבל צריך להשאיר קצת חשק לעוד חחחחחחח
ושלא תבינו לא נכון אני אוהב את כל המשפחה שלי במיוחד את אמא שלי